שאלה
שלום הרב ויישר כח.
השבוע כפי שאולי הרב שמע, אירע שוב מקרה של צוערים בבה"ד 1 שיצאו מטקס עקב שירת נשים. אני יודע שדעת הרב בנושא שונה מעט מדעת הרוב, אבל השאלה שלי היא יותר עקרונית, ופחות על שמיעת נשים דווקא.
הרי אנו יודעים שחז"ל קבעו / גדרו הלכות ע"פ מה שהיה ידוע באותה תקופה, וכך למשל לגבי כינים בשבת, או מאכל של דג וחלב.
כמובן, גם גדרי הצניעות היו שונים אז (בכל העולם, לאו דווקא אצל היהודים). אני לא מצליח להבין - הרי ברור (לי לפחות..) שגדרי צניעות משתנים בהתאם לתקופה! הרי לפני 50 שנה המחמירים ביותר היו לבושים בצורה שלא הייתה מתקבלת כיום ברחוב החרדי. ההלכה השתנה?
לא. הרבנים העלו את דרישות ההחמרות בצניעות.
מנקודת מבט הפוכה - פעם, אולי, שירת נשים הייתה נחשבת דבר מגרה ומושך (וגם אז "קול באישה ערווה" נאמר בהקשר של ק"ש). אני חושב שמוסכם כיום ששמיעת אישה שרה לא מגרה, לא מעורר מינית, לא מפתה - כלום. כמובן, אם הזמרת לבושה בפרובוקטיביות, ושרה בצורה מאד מסויימת - זה דבר אחר, אבל זמרת במדים ששרה התקווה?!
למה אי אפשר "לבטל" את ההלכה הזו (ולא להתחמק בפתרונות יצרתיים. להגיד בפירוש - הזמנים השתנו).
כך גם לגבי בשר וחלב. הרי כבר עצם ההרחקה לארוחות נפרדות זה גדר של גדר. פעם, כשהיו אוכלים שתי ארוחות ביום, הזמן ביניהם היה כ6 שעות, והיות שגדרו שלא לאכול באותה ארוחה - המתינו שש שעות. כיום, כשזה לא המצב, למה לא "לעדכן" ולשנות?!
לא בגישה 'רפורמית' שמחפשת לבטל תורה, אלא מתוך תורה, ומתוך התכוונות לדעת תורה!
כמובן יש עוד דוגמאות רבות...
תודה!
תשובה
שלום וברכה
הטיעון העקרוני כי בשל העובדה שדברים השתנו בעולם – יש מקום לבחון מה ההלכה אומרת בהקשר לשינוי שאירע בעולם – הוא טיעון שכלל וכלל אינו רפורמי. זהו דבר יום ביומו שעוסקים בו פוסקי ההלכה, כיוון שכל הלכה נאמרה ביחס למציאות מסוימת, ויש לבחון האמנם יש קשר בין הלכה ובין המציאות המסוימת הזו דווקא, או שנכון שההלכה נאמרה במציאות מסוימת, אך היא לא תלויה בה, ואינה נובעת מהציווי על מציאות מסוימת.
כאמור, זה אחד הנושאים המתמידים שפוסקי הלכה עוסקים בו, בכל תחום ובכל עניין במישור ההלכתי.
כאמור, חובת ההוכחה מוטלת על מי שטוען שיש לשנות את ההלכה. הוא צריך להוכיח שני דברים. הדבר הראשון שהוא צריך להוכיח הוא שהמציאות אכן השתנתה. למשל, את טוענת שכיום קולה של אישה ששרה סולו הוא משמעותי באופן שונה מאשר היה בזמן שנאמרה ההלכה הזו. אני לא בטוח כלל ועיקר, ואני חושב כי גם כיום קולה של אישה הוא חלק בלתי נפרד מגופניותה.
הדבר השני שאת צריכה להוכיח הוא שאכן ההלכה ש"קול באישה – ערווה" נאמרה בגלל הגירוי. זה עצמו צריך הוכחה, שכאמור יש יסודות קבועים ונצחיים בצניעות, שאינם תלויי זמן ומקום, ואולי קולה של אישה הוא כזה.
אני מדגיש כי בדברים אלה איני כותב את עמדתי ביחס למעשה של אלה שיצאו החוצה. בנתיים החלטתי לא לפרסם את עמדתי. מה שאני כותב הוא רק התייחסות לליבון התורני שאת עשית בשאלתך.
כל טוב ויישר כוח