שאלה
לכבוד הרב שלום,
אני מצרפת את תחילת המכתב כדי שיהיה ברור.
ראשית, תודה על התגובה המהירה.
שנית בקשר לשאלות שהוחזרו:
האם היתה אלימות כלפיי - כן. ובגיל בוגר יצאתי מביתי למשפחה אחרת, כמו משפחה אומנת.
שנית, בעבודה יודעים מהסיפור.מכירים את ההורים ורואים את המצב.יודעים בדיוק.הם מנסים למצוא דרך (לשאול אנשים אחרים אם ראו משהו או יודעים משהו וכו')הם עצמם לא יכולים לפטר אותו בלי צו משפט. צו משפט אפשר רק בתביעה.
המצב הקשה שיש כרגע הוא שיש אמא ואחים ואחיות שם.אף אחד לא קטין אבל ניתן לומר שכולם חסרי ישע. והמצב הקשה זה אלימות שנמשכת שם. עדיין.
במיוחד כלפי האם.
השאלה היא, האם מותר (או צריך) לתבוע, ואם לא, אז אם מישהו אחר תובע (או מישהו אחר במשפחה, או המדינה, או העבודה, האם מותר להעיד? ואם כן מה ואיך.
תודה רבה.
תוכן השאלה
שלום רב,
רציתי לשאול שאלה. אני לא כל כך יודעת איך לנסח אבל אשתדל.
בצעירותי היה אלימות בבית מאחד ההורים. אני כעת נשואה ואם. יש לי אפשרות לתבוע אותו וכך מציעים לי לעשות כבר זמן רב. ה"נתבע" עובד במקום מוכר. הענין הוא שאף אחד לא מגיש תביעה.בעיקרון אני צריכה להגיש תביעה כי אני הכי קרובה לנושא.
זה קשה לי ואני גם לא יודעת אם זה מותר. השאלה היא אם מישהו אחר מגיש תביעה (מהמוסד בו הוא עובד) האם מותר לי למסור עדות?
ההתישנות הולכת ונגמרת (7 שנים).
הסיבה היא שיש עוד בני משפחה בבית כולם בגירים אף אחד לא קטין אבל בכל אופן המצב קשה.
האם מותר לתת עדות? האם מותר לתבוע?
אני מבינה שכנראה יש גם בעיה של נקמה במיוחד להורים. אבל אם זה להוציא פיצויים, האם זה נותן אישור? או שזה בכלל יותר גרוע?
מה ההלכות במצבים שכאלו?
אני לבד בנושא ההחלטה היא שלי.
בינתיים לא סיפרתי את המצב לאנשים כך שלא כולם (כל מי שקשור) יודע אם יש פה "קייס" או שזה לא מספיק לקייס. אני יודעת שכן. זה רק תלוי בי אם אומר כן.
אבקש לא להציע טיפול פסיכולוגי.זה נחלת העבר כבר.גם המצב וגם הטיפולים...
בתודה רבה
תוכן התשובה
שלום וברכה
לפני שאני עונה אני מבקש לוודא שהבנתי את המציאות:
הייתה אלימות מאחד ההורים גם כלפייך.
אף אחד לא הגיש תביעה נגד זה.
את מתלבטת האם מותר לך להגיש תביעה, ואם מישהו מהעבודה יגיש תביעה (לא הסברת על מה יכול מישהו מהעבודה להגיש תביעה) האם מותר לך
תשובה
שלום וברכה
כואב לקרוא את מה שאתה כותבת.
ההלכה בוודאי אינה אוסרת ואפילו מחייבת להציל עשוק מיד עושקו.
אם המצב הוא שעדיין כעת אנשים במשפחה חסרי ישע וסובלים מאלימות – אין מקום בכלל להתלבט. זו חובה ולא רק רשות (כמובן שרק אם יש לך כוח נפשי לעשות זאת).
מותר אפוא לתבוע, להעיד, או לעשות כל דבר בכיוון זה. לעולם המחויבות שלנו בראש ובראשונה היא כלפי הנרדף ולא כלפי הרודף, וגם מצוות כיבוד אב אינה סותרת כלל זה.
על כן, אם יש לך כוחות ראי זו אפילו כשליחות להציל את המשפחה ממציאות קשה שהיא נמצאת בה, ולהשתתף בכל דרך שתמנע את האלימות ואת הכאב המתחולל במשפחה.
כל טוב. אעזור לך ככל שאוכל