שאלה
שלום רב!
למדתי כי לדעת הרמב"ם כל עבודת הקרבנות היא כמין "התפשרות" עם עמ"י, מכיוון שבתקופה אז קרבנות היה מין צורך בסיסי לעבודת ה' ועמ"י לא היה יודע כיצד לעבוד את הקב"ה בלי קרבנות.
אם כך,האם גם ביהמ"ק נועד כדי למלא איזה חסך בדבר מוחשי?!הוי אומר, שביהמ"ק בעצם הוא ממש רק בשבילנו, והוא לאו דווקא דבר חיובי?! ז"א, שביהמ"ק זה כדי שיהיה לנו קל יותר להתחבר לה'. ואם כן, האם ,אם כך, השאיפה העתידית שכלל לא נרצה בימ"ק, כי נצליח לעבוד את ה' בצורה הכי נכונה, כנה ואמיתית גם ללא מקום מתווך?!
אני ממש מקווה שהשאלה ברורה.....
תודה רבה
קרן
תשובה
לקרן השלום והברכה
שאלה גדולה שאלת, רחבה מאוד. אנסה לתמצת בקיצור:
א. אכן כתב הרמב"ם במורה נבוכים חלק ג' שהקורבנות נתנו כיון שעם ישראל לא היה "בשל"לקבלת עבודת הבורא ללא מרכיב זה, אך אין לראות בקורבנות רק את הצד הזה. בהלכות מעילה הגדיר הרמב"ם את הקורבנות כחוקים שאין אנו יכולים לרדת לכל עומקם, וכן פסק שלעתיד לבוא ינהגו כל הקורבנות כמקדם. כך שגם לגבי הקורבנות אין הדברים פשוטים, בודאי לא לדעת ראשונים אחרים החולקים על הרמב"ם בנידון וראש לכולם הוא הרמב"ן.
ב. לגבי בית המקדש אין הדברים כך. כבר בשירת הים מופיע חזונו של המקדש "מקדש ה' כוננו ידיך", והוא לדברי חז"ל קדם לעולם זאת אומרת בית המקדש הוא אחד מיסודות הבריאה. נכון הוא שלגבי המשכן ישנן דעות שציווי חל בדיעבד, , (דעת רש"י והאבן עזרא) אך לא כך לגבי המקדש.
ג. בית המקדש הוא המקום בו ישנו הגילוי הגדול ביותר של האמונה, והוא המקום ממנו ,דרך אבן השתיה, אנו שואבים את רוח הקודש לגלות את ה' בכל רחבי המציאות.
ד. לכן במרכז שאיפתנו לימות המשיח עומד בית המקדש לא בשביל עצמו אלא כחלק מחזון הגאולה.
ה. הדבר הזה נכון לגבי מעמד יום השבת בין שאר ימי השבוע, ולגבי מעמדו של עם ישראל בין האומות שלמרות שכולם יעבדו את ה' ויתנהגו כבניו, הרי עם ישראל ישמש מעין האח הבוגר.
שאי ברכה
אלישע פיקסלר