עבודה=עונש??!

בס"ד

לאבי שלום,

שאלת היחס לעבודה חובקת עולמות עיונים, החל מספר בראשית ועד הוגי הדעות בני זמננו. מצד אחד מצאנו את קללת אדם הראשון "בזיעת אפיך תאכל לחם". ומאידך מצינו בפרק ב' בספר בראשית את היות האדם נדרש "לעבדה ולשמרה".

מצינו במכילתא על הפסוק "ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך" שזו מצווה לעבוד בששת ימי המעשה, ואכן מצוות רבות כרוכות בעבודה המוטלת על האדם. (תרומות ומעשרות, איסורי הלנת שכר וכו'), ומאידך מצינו בדברי חז"ל את ההשקפה שלעתיד לבוא "ורעו זרים צאנכם" דהיינו, שהעבודות הפיזיות ייעשו על ידי אחרים ולא על ידי בני ישראל.

דעות רבות נשמעו בקרב חכמי ישראל על היחס לעבודה בעקבות מקורות אלו, ועוד רבים אחרים שתכלה היריעה מלכתבם.

יחד עם זאת ניתן לנסח בבהירות את העקרונות הבאים:
1. במציאות בת זמננו יש ערך גדול לעבודת האדם ולהנאתו מיגיע כפיו ולא רק כדי שיוכל להתפרס, אלא כדי שלא יכלה את זמנו לבטלה ויעסוק ביישובו של עולם.
2. במציאות האדם לפני החטא הייתה לאדם משימת עבודה, אולם כזו שלא הייתה דורשת ממנו להתפנות אליה כל צורכו, ויכול היה להתפרנס שלא בצער (לשון חו"מ קידושין פ' ה) כמו שאר בעלי החיים בטבע.

בברכה, הרב דוד סתיו