''סתירה'' בתנ''ך

שאלה

שלום קראתי לא מזמן את פרק טו' בספר שמואל א'

ושמתי לב לסתירה בכתוב אשמח לדעת איך היא מיושבת:

"{י}וַיְהִי דְּבַר יְהוָה אֶל שְׁמוּאֵל לֵאמֹר: {יא} נִחַמְתִּי כִּי הִמְלַכְתִּי אֶת שָׁאוּל לְמֶלֶךְ..."

"{כט} וְגַם נֵצַח יִשְׂרָאֵל לֹא יְשַׁקֵּר וְלֹא יִנָּחֵם כִּי לֹא אָדָם הוּא לְהִנָּחֵם"

"{לה}...וַיהוָה נִחָם כִּי הִמְלִיךְ אֶת שָׁאוּל עַל יִשְׂרָאֵל:"

לפי הבנתי הכינוי "נצח ישראל" הוא כינוי לה'

ולכן לפי פסוק כט ה' לא יכול להתנחם

אך לפי פסוק יא' ו-לה' ה' כן מתנחם

ולכן אני שואל איך אפשר ליישב סתירה זו?

תשובה