שאלה
שלום,
הרבה פעמים יוצא לי לגלות סתירות בין פסוקים מהתנ"ך...
למשל "בנפול אויבך אל תשמח" ו"באבוד רשעים רינה".. איך זה הגיוני שמצד אחד כתוב שאסור לשמוח בנפול רשעין ומצד שני רינה! זו סתירה...
יש עוד דוגמא אבל אני לא יודעת עם היא רלוונטית ממש או אם זה בכלל קשור אחד לשני.. "כל המרבה הרי זה משובח" ו"כל המוסיף גורע"..
אשמח אם תוכל לענות לי על שאלתי..
תודה רבה ויומטוב.. :)
תשובה
שלום רב
התנ"ך הוא ספר הדרכה לחיים, והחיים כידוע מזמנים לאדם מצבים שונים ומגוונים. התנ"ך נותן לנו הדרכה לכל המצבים האלו. יש זמנים שנכון לנהוג כך ויש זמנים שנכון לנהוג אחרת, ובתנ"ך יש את כל האפשרויות.
כיצד נדע מתי להעדיף בדרך אחת על פני השניה? כאן הגמרא עוזרת לנו לבחור. למשל בנוגע לסתירה שהבאת, יש תשובה שאומרת שבנפול אויבך לא נאמר אלא על יהודי. וכמובן שתמיד צריך להפעיל את שיקול הדעת ואת השכל הישר.
בהצלחה
הרב אלי כאהן
מדרשת הבנות "עין הנצי"ב"