שאלה
בס"ד.
שלום לרב ותודה רבה על העזרה וההקשבה..
לא חשבתי לשנייה ששאלותי חדשות.. אבל עכשיו הם התעוררו אצלי ולכן אני משתף..
שמתי לב שהתעוררו אצלי קצת קשיים בעבודת ה' ובפרט ביחס לחז"ל..
אם הייתה לי ענווה הייתי מתנסח בצורה יותר מכבדת אך אין לי..
בכל אופן ..אנסה להסביר..
נכון.. לא למדתי בעמל את הסוגות.. אבל קשה לי המון פעמים לקיים הלכה שאני לא מבין למה היא נפסקה.. שוב מן הסתם זה ידוע וכל אחד נתקל בזה במקום ובזמן כזה או אחר..
אנסה להדגים איפה זה פוגש אותי..יכול להיות שלא אדייק אך העיקרון נכון..
גוי יכול לחלל שבת מהתורה. באו חז"ל ואמרו לחלק מהשיטות אם גוי יכול לחלל דבת אז יבוא היהודי ויתפס על זה טרמפ... לכן גוי לא מהנה יהודי... אחלה מובן. אבל למה עכשיו אם יהודי נתקע בלי אור או יש לו פנס דולק ברכב.. אפילו הכי הגוי יוכל לעזור לו רק בתנאים מסוימים..
כאילו.. למה חזל יצרו לנו הלכה כזו קשה ומורכבת? אנחנו רוצים לעשות רצון אבינו שבשמיים אבל למה לאסור עכשיו עוד הרבה דברים.. שבאפן פשוט נשמע שמהתורה לא היה רצון לאסור זאת..
דוגמא נוספת.. נשמע לי מרפרוף בספרי הלכה שלמשל כיבוד הורים הוא מאד מאד טוטאלי.. גם אם הילדים בטוחים שאבא ואמא שוגים נשמע שכמעט ואולי אפילו אין שום דרך לבוא ולהעמידם על טעותם כי אין מה לעשות זו פגיעה בהם.. ושוב אינני מבין.. וכי להרע להם אנו רוצים.. אנו פשוט בני 20 ואנחנו קצת מבינים דבר או שניים.. מדוע שלא נאמר להורינו את הכאב שאנו חשים שנראה לנו שהא בגללם?.
המון פעמים אני תוהה לעצמי האם ברור שגם אנחנו היינו מבינים ככה או שאחרי שחז"ל הקדושים הבינו כך אז אנחנו מנסים להסביר למה זו השיטה הנכונה..
הגיוני שהתערבבו פה כמה וכמה נק' ..
תודה רבה הרב..
תשובה
שלום וברכה
שאלותיך נובעות ממקום אמיתי וטהור להשתייך באופן שלם עם התורה ומסורת ישראל, ויש ברכה גדולה בבירור עמוק.
נגעת במספר נושאים, לכן אחלק את התשובה למספר נקודות:
א. מהו מקור הסמכות למצוות חכמים?
התורה שבכתב ניתנה להידרש ולהילמד ע"י חכמים בי"ג מידות. בנוסף לכך, חכמים יכולים לגדור גדרות ולתקן תקנות. ועל כך נאמר: "ושמרתם את משמרתי", ודרשו: "עשו משמרת למשמרתי".
ועוד חיזקה התורה את דברי חכמים שציוותה את העם לשמוע להם: במצות "עשה": "על פי התורה אשר יורוך ועל המשפט אשר יאמרו לך תעשה" (דברים יז, יא), ובמצות "לא תעשה": "לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל" (שם).
כלומר, התורה האלוקית ניתנה לישראל בשביל ללמוד ולקיים אותה באמצעות התורה שבע"פ הכוללת היא גם את מצוות חכמים.
ב. מדוע בכלל נתנה התורה רשות לחכמים להוסיף על מצוותיה?
תשובה: בשביל שמירת התורה. בעוד התורה היא נצחית וקבועה, האדם נמצא בעולם משתנה. תרבויות וערכים משתנים, נורמות התנהגויות חדשות וכו´. חכמים בכל דור צריכים לראות כיצד ראוי לשמור על קיום התורה חרף המצבים המשתנים. וגם בימינו רבני ישראל צריכים לתת את הדעת על נושאים אקטואליים בשביל כבוד ושמירת התורה.
יש לחלק בין מצוות, גדרות ותקנות שלכל דבר יש את המטרה הייחודית שלו.
ג. מהי מטרת מצוות חכמים?
תשובה: שמירת מצוות התורה, המתבטא גם דרך גדירת גדרות. הנחתנו הבסיסית היא שחז"ל לא ביקשו חלילה "לעשות את החיים קשים", אלא להדריך אותנו כיצד לחיות את חיי התורה באופן השלם, הן מבחינת השמת גבולות והן מבחינה רעיונית. בכל מצוות חכמים יש עומק רב, שלצורך גילויו צריך לעמול ולחקור.
ד. האם ניתן כיום שרבנים יבטלו את התקנות שהיו רלוונטיות בעבר?
תשובה: כעיקרון לא. למעט אם מגיעים להסכמות רחבות על נושאים שהתבטל להם הטעם, ולכן ניתן לבטל את התקנה.
הסיבה לכך שאי אפשר לבטל באופן גורף מורכבת משתי בחינות:
1. לפי מסורת ההלכה, צריך "רוב מניין ורוב בניין" בכדי לבטל תקנה של בי"ד קודם. ונכון לעכשיו, איננו "גדולים" מספיק לכך.
2. אם הדבר יתאפשר, תתבצע פתיחת סכר שתציף את כל היהדות ותשבור את כל המוסכמות, וקלקלה גדולה תצא מכך. ניתן לראות מה קורה אצל הזרמים האחרים ביהדות בשל כך.
בקשר לדוגמאות שציינת: שמירת השבת היא לא רק באי איסור פעולה אלא גם בשמירת צביונה. הרי לפי הדין היבש פעולה שנעשית מאליה לפני השבת מותרת, אז לכאורה האם מותר להשאיר את המחשב שמקרין משחק/סרט כבר מע"ש? הדבר אסור בעיקר בגלל צביון השבת ועובדין דחול. וכך גם באמירה לגוי, אם הכל היה מותר אז כיצד השבת הייתה נראת? (אגב, אמירה לנוכרי נמצאת במחלוקת האם אסורה מדאורייתא או מדרבנן, ונפסק שאסורה מדרבנן)
וגם בכיבוד הורים יש להבין בדיוק מה מותר ואסור, ובאיזו דרך יכול הבן להציג את האמת. יש הגיון צרוף בכל עניין.
והדברים עוד ארוכים, והשתדלתי לענות בקיצור.
מקווה שיהיו לך לעזר
יוגב כהן
הר -ברכה