שאל את הרב

ספר היצירה

חדשות כיפה הרב דב ברקוביץ 22/12/10 05:54 טו בטבת התשעא

שאלה

בעניין מחבר ספר היצירה.

נתקלתי במאמר שטוען כי "יצירה הוא אחד הטקסטים העבריים המרתקים והמסתוריים ביותר. חיבור קטן, פחות מחמישה עמודים, שרב בו הנסתר על הנגלה. מחברו אינו ידוע. בסופו של הספר מוזכר אברהם אבינו ולכן יש המייחסים לו את חיבור הספר, למרות שאין לכך סימוכין בטקסט עצמו. הספר מצטט דימויים מחזון המרכבה של יחזקאל (יחזקאל א'), כך שיש להניח שמחברו הכיר את הטקסט הנ"ל. גרשום שלום סבר שספר יצירה נכתב בין המאה ה-2 למאה ה-5 לספירה ע"י מחבר לא ידוע.

האם הספר היה ידוע לפני התקופה הנ"ל ? כיצד סותרים את טענה זו?

תשובה

שלום איתי,

תודה על השאילה.
א. "ספר יצירה" הינו באמת חיבור נפלא. כל גדולי החכמה הפנימית של התורה התייחסו אליו בחרדת קודש, ורבים כתבו עליו פירושים. כפי שכתבת "רב בו הנסתר על הגלוי".
ב. חוקרי ספרות הקבלה בדורות האחרונים הטילו ספקות בתיארוך של חיבורים רבים שמתוכם אפשר להסיק שהם נכתבו על ידי מחבר מסוים או בתקופה מסוימת. כידוע, הטלת הספק העיקרי הינו בתאריך הכתיבה ובשם המחבר של "ספר הזוהר, עצמו.
ג. ישנן שתי בעיות עיקריות בגישה הזאת. האחת - היא איננה מעריכה כדבעי את התוקף של מסורת. כפי שסיפר הלל לנכרי שבא לפניו להתגייר והטיל ספק באמינות ותוקף של התורה שבעל פה. הלל ביקש להראות לו את חשיבות האמון במסורת על ידי זה שהוא קבע את סדר האותיות של הא"ב. יום אחד הוא קבע, א',ב',ג',ד' - ולמחרת סדר הפוך. כאשר הנכרי תמה על כך , ענה הלל שחייב יהודי לתת אמון במסורות (א, ב, ג, ד), ולא להטיל ספק באפשרות לקבוע מה שבא בדורות שהיו לפנינו.
ד. הבעיה השניה בגישת המחקר כפי שהיא משתקפת היום היא בכך שמושגי היסוד בקבלה נמצאים בספרות שלנו לאורך כל הדורות. יש גילויים של מושגים אלו במשנה ובגמרא הרבה לפני ספר הזוהר.
גם המראות המיוחדים הכתובים בחזון יחזקאל לא נמצאים שם בפעם הראשונה. אפשר בהחלט לדייק שבתיאור המראה שראו שבעים הזקנים שעלו להר סיני עם משה ישנו איזכור ברור של מראות הדומים להפליא לנאמר בחזון יחזקאל. ועוד - התיאור של ירידת השכינה בחנוכת בית המקדש הראשון של שלמה הינו זהה כמעט באופן מלא לתיאור ירידת השכינה על הר סיני וירידת השכינה ביום השמיני לחנוכת המשכן במדבר.
ה. העובדות האלו מלמדות שהתכנים של מה שנקרה היום "קבלה" הינם עתיקים מאוד, ורציפים מאוד בהופעתם. הם משקפים הופעה של מציאות א-לוהית שאיננה משתנה על אף שהשפות והמלבושים השונים שבני אדם משתמשים בהם לבטא מציאות זו פושטים צורה ולובשים צורה.
בברכה, דוב ברקוביץ

כתבות נוספות