נשים בעיני חז

בס"ד

לעמית היקר שלו',

הרב צבי יהודה זצ"ל, היה חוזר שוב ושוב, שדוקא 'תורת ד' תמימה', היינו - שלימה, דוקא היא 'משיבת נפש'. הסתכלות חלקית עלולה להביא לטעויות נוראיות.

ראשית אמליץ לכם ללמוד ביחד את שיחת הרב צבי יהודה על איש ואישה, שיצאה ממש בימים אלו, בצורת ספר מעט הכמות ורב האיכות תחת הכותרת – שיחות הרב צבי יהודה, "הבית היהודי". להשיג בישיבת עטרת כהנים 02-6276644.

לגופו של ענין, הגמ' מסכת בבא קמא דף טו' עמוד א', מלמדת אותנו "השוה הכתוב אשה לאיש לכל דינין שבתורה". הנקודה היסודית היא שוויון. רק אח"כ מתחילות ההבחנות בנושאים מסויימים, בהם מתחייב יחס שונה לשונים, וכמאמר הרב מקוצק – 'אין דבר בלתי שווה כמו יחס שווה לבלתי שווים'. לאשה יש צרכים ותפקידים משלה, ולגבר משלו.

אולם, אם כבר משווים את מצבו של האיש בדברי חז"ל לעומת האשה, הרי שנמצא יחס של כבוד יתר לנשים, הרבה יותר מאשר לגברים.

האשה מברכת 'שעשני כרצונו'. כל עבודת חיינו, היא עבודת השוואת רצוננו לרצון הבורא. התנקות מהאגו, מהתאוות, לרוממות רוחנית, עד שנשליט את נשמתנו ונזרימה על כל חלקי הוויתנו, הרוחנית והגופנית. והנה דוקא האשה מברכת שעשני כרצונו, שעשני רוחנית, אלוקית יותר, טובה יותר, כרצונו.

בינה יתירה ניתנה באשה, יכולת של התבוננות רוחנית פנימית גבוהה. הרב צבי יהודה מסביר, שהאיש נברא מן האדמה, אך האשה נבראה מן האדם, ולכן היא אלוקית יותר, רוחנית יותר. על כן גם המושגים הרוחניים בעברית הינם בלשון נקבה, כמו – טהרה, קדושה, נשמה, שכינה.

האיש אין לו מה לברך על שעשאו גבר, ונראה שמברך על כך, שאינו מתלונן על כך שלא עשאו אשה, משום שהינו שמח בעמל הקשה יותר המוטל עליו, דוקא בשל קרבתו הגדולה יותר לעפרוריות האדמה. גבר שלא רץ כל בוקר לבית הכנסת, מאמץ עצמו בלימוד גמרא, בלימוד תורה, בעמל, יתקשה להיות ברמה רוחנית טובה. לא ראינו נשים שמצבן הרוחני לא טוב, בגלל שבטלו מעמלה של תורה. הם מגדלות ומחנכות, לעיתים גם עובדות בחוץ, לומדות אמונה ותנ"ך, לומדות את כללי ההלכה, ורוחניותם נפלאה ועדינה.

ראו את הביטוי - 'נשים דעתן קלה'. יש מי שיחשוב כי מדובר בזלזול בנשים. וההיפך הוא הנכון. דעת פירושה – התחברות, התקשרות רוחנית ('והאדם ידע את חוה אשתו'). בשל רוחניותן הגבוהה, הן מתחברות בקלות. דוקא משום כך, הן צריכות לשמור את עצמן יותר.

כמה נזהרו חז"ל בכבודה שלא אשה בחיי היום יום – "היו לפני הדיינים בעלי דין הרבה.. דין האשה קודם לדין האיש, שבושת האשה מרובה.." רמב"ם סנהדרין כא' ו'. "האוהב אשתו כגופו ומכבדה יותר מגופו.." יבמות סב' עמוד ב'. "לעולם יהא אדם זהיר בכבוד אשתו" בבא מציעא, נט' עמוד א'.

בודאי הינכם מכירים את ההלכה שאסור להסתכל על הכהנים בעת נשיאת כפיים, וכי תאמרו שזה משום זלזול בכבודם? ההיפך לחלוטין, שכינה על ידיהם, אסור להסתכל.

דוקא משום כבודה, ערכה המיוחד, אנו נזהרים. הקשר עם אשה הוא הקשר הקדוש ביותר בחיי האיש הפרטי. זהו הקשר שבו יכול האדם לרומם את עצמו למדרגות הגבוהות ביותר של קשר עם אלוקיו. לא לחינם תואר הקשר בין ישראל לקדוש ברוך הוא בשיר השירים, במשל של שיר אהבה בין איש לאישה. חזקיהו המלך שהיה ראוי להיות משיח, כמעט נענש במות, משום שלא נשא אשה, ומיד כשנודע לו, מיהר להתחתן.

אלא שבכל מקום שאתה מוצא קדושה גדולה, הינך מוצא נסיונות נואשים של היצר הרע, וכח הטומאה להידבק לאותו מקום. לכן, לימדנו בספר 'שפת אמת', את הכלל של 'זכור ושמור'. בכל מקום שיש זכירה, שיש חיות רוחנית, צריך שמירה. ואם מדובר ברוחניות גבוהה יותר, הרי שצריך שמירה גבוהה יותר. וראה מה עשו לכבוד האשה, בתרבות המערבית הקלולקת, הדוגלת בהסרת כל מעטה של צניעות, רח"ל.

המושגים שוביניזים ופמיניזים, הינם מושגים של גויים, הרואים את הקשר בין איש ואישה כדו-קרב. כמו אחשורוש וושתי, שהחזק משתלט על האחר.

אולם אצלנו, אומר הזוהר, שאדם שלם הוא איש-אישה. זהו חיבור נשמתי. לא הוא צריך לעשות קריירה ולא היא, לא הוא צריך להתגאות ולא היא. שניהם צריכים ביחד לבטל האגו, וכל הרצונות הקטנים, לרצון ד'. ואז, דוקא אז, יזכו להגיע לחיבור נשמתי כזה, שבו יפסקו התחרויות והמלחמות. אם זכו, הזדככו, אזי שכינה ביניהם. ולכן, אברהם ושרה כשמתווכחים שואלים לדבר ד', והד' אומר כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה. זה לא גורם לשרה לחשוב שכשהמלאכים באים, היא לא צריכה להיות באוהל, 'ויאמר הנה באוהל', הופעתה צנועה ושמורה. בכל מגילת אסתר, היא עושה מה שמרדכי מצווה. הוא היה חכם בסנהדרין, ודבר ד' התגלה מפיו. אולם ברגע שלבשתה רוח הקודש, ומרדכי שומע את רצון ד' יוצא מפיה, נאמר 'ויעבור מרדכי ויעש ככל אשר ציותה עליו אסתר'. האשה, רוחנית, עדינה, פנימית, ודוקא משום כך, הופעתה שמורה, זהירה יותר. דוקא משום כבודה, ערכה המיוחד, היא שמורה יותר פנימה.

קצרה היריעה מלהמשיך ולפרט. לכו ללמוד אמונה, בעמקות, בגדלות, בהרחבה, ותגלו עולמות חדשים.

בהצלחה,

יצחק חי זאגא