שאלה
שלום רב.
אני בת שירות והיה לי חבר בגילי מאותו מקום בו אני גרה בשמינית.
זו לא היתה סתם חברות.באמת הרגשתי שאני אוהבת אותו והוא יכול להיות בעלי ב"ה.
נפרדנו כי הבנו שזה לא שייך עכשיו,הוא הלך ללמוד בישיבה ואני לשירות לאומי.
אני לא מפסיקה לחשוב עליו ובאמת מתגעגעת אליו.
דיברנו לא מזמן שיחה ארוכה ועמוקה על החיים הוא גם חושב שיש סיכוי גדול שזה ילך...אבל הוא ממש רוצה לעשות שנתיים בישיבה,צבא(שנה 4) ורק אח"כ להתחתן.ניסיתי להסביר לו שלא דוחים חתונה בגלל הצבא ושאפשר לחיות ככה למרות שזה קשה...איך אני מסבירה לו שזה אפשרי ?????אני באמת מתוסכלת מזה...תודה רבה
תשובה
שלום
[זוהי שאלה מסובכת שקשה לענות עליה מאחר שהנסיבות משתנות מאדם לאדם. אפשר לומר באופן כללי שאם לבחור יש בגרות נפשית והוא מסוגל להתמודד בהצלחה עם חיי המשפחה ועול הפרנסה עדיף להזדרז ולעשות שירות צבאי בסיסי ומקוצר באופן שלא יוצר הכרח לעכב את הנישואין, וחשוב שתבהירי לו כיצד את מרגישה.]
אמנם מצווה חשובה להתגייס לצבא בכדי להציל את ישראל מיד אויביהם, ולשמור על ארץ ישראל שתהיה בידי עם ישראל. ואמרו חז"ל (סוטה מד, ב), שלמלחמה של הצלת ישראל מיד צר - "הכל יוצאין, אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה". וכן פסק הרמב"ם (הל´ מלכים ז, ד).
ואפילו מצוות תלמוד תורה אינה דוחה את מצוות הגיוס לצבא כדי להציל את ישראל מיד צר. ואף שאמרו (מגילה טז, ב): "גדול תלמוד תורה יותר מהצלת נפשות", הכוונה שערכה גדול יותר, אבל מצד החיוב, כאשר יש מצווה שאין בידי אחרים לקיימה, הרי כל מצווה דוחה את מצוות תלמוד תורה, ועל אחת כמה וכמה מצוות הצלת ישראל מיד צר.
מכל מקום נראה שיש חילוק בין החיוב האישי לרכוש יכולת צבאית בסיסית - שבלעדיה בשעת הצורך ייתכן ולא תהיה יכולת לקיים את המצווה להגן על העם והארץ - לבין השירות הארוך בפועל שלגביו כיום יש אחרים שמתאימים לתפקיד זה מפני שממילא אינם מעוניינים להתחתן בגיל צעיר ובמקום שאפשר למצווה להיעשות ע"י אחרים אין מניעה לעשות שירות מקוצר ולהקדים את זמן החתונה.
אבל היכולת להתחתן תלויה בין השאר בשאלת הפרנסה שכן בחור שרוצה להתחתן צריך שכבר יהיו לו תוכניות מסודרות לעתיד, במה יעסוק וממה יתפרנס. כפי שכתב הרמב"ם (הל´ דעות ה, יא): "דרך בעלי דעה שיקבע לו אדם מלאכה המפרנסת אותו תחילה, ואחר כך יקנה בית דירה, ואחר כך ישא אשה... אבל הטיפשים מתחילים לישא אשה ואחר כך אם תמצא ידו יקנה בית ואחר כך בסוף ימיו יחזור לבקש אומנות או יתפרנס מן הצדקה". וכיום החיים מורכבים יותר, לימוד המקצוע וקניית הבית לוקחים זמן רב, ומי שיעכב את נישואיו עד אז, יצטרך לדחות את נישואיו עד לאחר גיל שלושים ואף יותר.
גם ביטחון המדינה אינו תלוי אך ורק בשירות הצבאי. הנה יש לנו בעזרת ה´ חיילים רבים שמוכנים להתנדב ליחידות הקרביות ולשים נפשם בכפם למען העם והארץ, אבל מדיניות קלוקלת ממסמסת את הישגיהם. במדינה מודרנית דמוקרטית יש ערך עצום לדעת הקהל. ואת דעת הקהל קובעים בעלי הון ששולטים בתקשורת, ואישי חברה וציבור. נישואים והליכה לתחומים הללו עשויה להועיל יותר לעם ולארץ ולכל הערכים המקודשים שלנו.
[אבל אם הוא לא מספיק בשל מבחינה נפשית להתמודד עם הקמת משפחה פרנסה ושירות בצבא עדיף להמתין מפני שבאופן זה יהיה לו קשה לשמח אותך ושלום בית הוא הבסיס העיקרי לחיי הנישואין.]
ולהלן הרחבה ומקורות לנאמר בתשובה מספרי הרב אליעזר מלמד שליט"א ועיין בספרים באתר ישיבה
http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?cat=506