נקיפות מצפון איומות

שלום לך.
אז... ממה להתחיל?
בואי נתחיל עם התקווה. עם הבטחון. הרב קוק כותב באחת מאגרותיו (האיגרת מופיעה בספר "אגרות הראי"ה, איגרת שע"ח) כך:
"ביסוד הכל צריכה לבוא ההסברה הכללית של בטחון התשובה, ועוצם השלווה ושמחת עוז שצריכה להיות מתלבשת הנפש של כל איש אשר אור התשובה מאיר בנשמתו..."
את כותבת לי, בכנות, "אני כל כך מתחרטת על כך, שאין לך מושג, מרגישה זוועה לגבי זה..."
האם הרגשה זו איננה תאור של מי ש"אור התשובה מאיר בנשמתה"? אז לפי הרב קוק, את יכולה להרשות לעצמך להרגיש בטחון, שלווה, שמחה עזה... היכן הם כל הרגשות האלה?
כן, אני יודע. בעל תשובה אמיתי, כל כך מתחרט, עד שהוא מרגיש נורא, הוא מרגיש בושה בפני עצמו, בושה בפני הקב"ה. הוא לא יכול להתפנות להרגיש "שמחת עוז". וזה בדיוק מה שקורה לך.
אז קודם כל חשוב שתדעי שהקב"ה מקבל את תשובתך, ככל שהיא תשובה כנה, הבנויה על חרטה אמיתית. ואמירתך "אינני יכולה להחזיר את הזמן לאחור" זה נכון ולא נכון. את הזמן באמת אי אפשר להחזיר לאחור, אבל להתייחס ולתקן מעשים שעשית בעבר, את יכולה ויכולה, וזה בדיוק מה שאת עושה כאשר את מתחרטת על מעשה לא נכון, ומחליטה לשנות כיוון, ועומדת בהחלטה.
ואשר לבחור הזה שאת מספרת עליו. את מספרת על "קליק" שנוצר ביניכם, אבל את גם מספרת על קלות דעת מסויימת שלו. איך הוא מתייחס לבנות- "כאילו שהן גרביים או חפץ"... את מרגישה שאת רוצה לפתח זוגיות עם בחור כזה?...
אינני מכיר אותך, אינני יודע בת כמה את, היכן את גרה וכו' וכו'.
ובכל זאת, אציע לך הצעה כללית ביותר: אולי תחפשי שיעורים המכוונים לצעירים הקרובים אלייך בגיל, וקרובים אלייך במצב האמוני בו את נמצאת? יש מרכזי "מים" "ראש יהודי" ועוד ועוד, אשר את יכולה למצוא בהם תשובה להרבה התלבטויות שאני מניח שמטרידות אותך.
בהצלחה!