נקיון המקום לדבר שבקדושה

שלום וברכה
נפסק בשו"ע (ע"ו,א) :

"צואה בעששית, מותר לקרות כנגדה אע"פ שרואה אותה דרך דפנותיה, משום דבכסוי תלה רחמנא, דכתיב: וכסית את צאתך (דברים כג, יד) והא מתכסיא."

אמנם, הלכות אלו נכתבו ביחס לקריאת שמע וכבר מעירים האחרונים שהלכות הללו מתייחסים לכל דבר שבקדושה כולל תפילה ולימוד תורה.
מהלכה זו אנו לומדים שאין ללמוד או לקרוא ק"ש לפני צואה מגולה.
נקודה נוספת עולה מהסעיף הבא :

"צואה בגומא, מניח סנדלו עליה וקורא, דחשיבא כמכוסה וכיון שאין ריח רע מגיע לו, מותר, והוא שלא יהא סנדלו נוגע בה."
כלומר, שאסור לאדם ללמוד תורה אם הוא מריח ריח של צואה.
לפיכך ניתן להתייחס לשאלתך בשני משורים:
א) כאשר ישנה צואה בגלגל האופנים יש לדאוג שתהיה מכוסה במידה והיא נמצאת על חלק מסוים בגלגל ניתן לדאוג לכך שהחלק זה יהיה כלפי מטה והחלק שאין בו צואה יהיה כלפי מעלה ובכך יחשב כמכוסה. כל זה בתנאי שאין ריח.
ב) במידה ויש ריח יש לסלק את הצואה ולנקות היטב.
גם להרהר אסור כפי שפוסק במפורש השולחן ערוך (פ"ה,ב):



" אפי' להרהר בד"ת, אסור בבית הכסא ובבית המרחץ ובמקום הטנופת, והוא המקום שיש בו צואה ומי רגלים."
והוא הדין לשמוע שירי קדש במיוחד עם מקשיבים למילים עצמן.
לכן, אם יש צואה ואין בה ריח אתה צריך לכסות אותה או לדאוג שתהיה מכוסה על ידי הגלגל עצמו שחלקו הנקי יהיה למעלה וחלקו המלוכלך יהיה למטה.
בברכה
מאיר נהוראי