שאלה
שלום כבוד הרב,
הפעם האחרונה ששאלתי בפורום זה שאלה בנוגע לעניין של יחסים אסורים בינו לבינה היה לפני זמן מה- כשהמעשים הנלוזים התרחשו בזמן אמת- היינו מאורסים, לא בטוחים ומפוחדים ומתוך אקט של ייאוש וטיפשות- נפלנו באופן הנורא ביותר.
מאז, שברנו את האירוסין, ואיננו בקשר (ולא מתעדים להיות), וכעת אני משתדלת לעבוד על מידותיי, ולחזור בתשובה על כך.
עם זאת, עולות בי שאלות מאוד נוקבות לגבי מה שהיה, ולגבי העתיד, במיוחד לאור זאת, שבעז"ה, רוצה אני להקים בית נאמן בישראל.
ברשות הרב, אכתוב זאת בנקודות כך שיהא קל יותר לענות על כל נקודה ונקודה, ואנא סלח לי על הבוטות המילולית בתיאורים.
כמו כן, סליחה על אורך השאלה- אך זהו מכתב חשוב ביותר עבורי, וזקוקה אני לפרוק את כל שאלותיי אלו, שקיננו בי במשך זמן כה ממושך.
תודה מראש על הסבלנות..
א.
מבחינה פיסית, היתה חדירה מצידו אל תוכי, אך תמיד התעקשתי שלא תהא שפיכת זרע- האם זה פרמטר בכלל, או שעצם קריעת הבתולין היא שקובעת? האם יש משמעות כלל לשפיכת הזרע באישה?
ב.
רציתי לוודא אם הבנתי כראוי מתשובות אחרות: אין צורך לשנות את הנוסח בכתובה מ"כלה בתולתא" לרק "כלה", על אף שאינני כזו?
ג.
כאשר הבחור ואני קיימנו יחסים אסורים- היתה לנו מחשבה- שהיות ואנו מאורסים, ובין כה וכה נתחתן- זה בסדר. למיטב ידיעתי, לא היו אי אילו עדים שיעידו על ייחוד ביננו, ובכל זאת,
האם לביאה הזו יש תוקף- מעצם זאת שבמחשבותינו חשבנו זה על זו כבני זוגנו- כבעל או אישה לעתיד?
ז"א, כפי שהבנתי, הקידושין מתבטאים ב-3 דברים- אמירה, שטר/כתובה וביאה. שמעתי מחברה הבאה מבית חרדי כיצד היו מקרים בהם חרדים הנוהגים לכתוב תנאים באירוסין, ורצו לבטל את האירוסין-לא יכלו, ונאלצו להתחתן ולהתגרש- בגלל שטר התנאים המחייב כל כך.
אם המילים הכתובות יכלו להשפיע כל כך- קל וחומר, האין מעשה הביאה עצמו הרבה יותר משפיע?
לפעמים אני נחרדת לחשוב שמא מפני שנבעלתי לארוס מתוך הסכמה הדדית, אני נחשבת בעולת בעל, ואולי צריכה גט?
ד.
אם היה מקרה של יחסים שלא בהסכמה מצדי- אומנם רק במחשבה- שהתנגדתי במחשבה למעשה עצמו-ובכל זאת, האם זה משפיע על אפשרותי להנשא לכהן?
ה.
כמו כן, הוא נתן לי טבעת אירוסין יקרה מאוד, ואומנם, מעולם לא אמר לי "הרי את מקודשת", למיטב זכרוני (והדחקתי רבות משהיה אז), הוא אכן ענד לי את הט
תשובה
לשואלת שלום רב.
קראתי בעיון את דברך. ניכרים בהם הצער, החרטה העמוקה, והרצון לתקן שהם עיקרה של התשובה.אנסה לנות ל שאלותייך אחת לאחת.
א. במקרה שלכם, שפיכת זרע אינה פרמטר לשום דבר, לא לחומרת העבירה ולא למעמדה של האישה כבתולה.
ב. אם החתן יודע (וכפי שאבאר בהמשך) אין חובה לשנות, כיון שבשפה העברית המלה "בתולה" משמשת לפעמים ככינוי ל"רווקה" ולכן אין כאן משהו לא נכון.
ג. הביאה לא הפכה אתכם לבעל ואשה, וזה מכמה סיבות.
1. אתם לא התכוונתם שהביאה תהפוך אתכם לבעל ואשה, אלא חשבתם שכיון שאתם עומדים להתחתן, אז כבר עכשיו מותר. זה שונה מזוג חילוני שגר ביחד, שאז יש מקום לחשוש שמא כשנכנסו לגור יחד חשבו לחיות כבר עכשיו, מכאן ולהבא כבעל ואשה. אבל אצלכם לא היתה כאן כוונת קידושין אלא מחשבה שממילא מותר.
2. יתירה מכך, אצלכם לא היו עדים לא לביאה עצמה ואפילו לא לייחוד. בלי עדים אין מעשה קידושין (אפילו לא נתינת טבעת וכפי שאבאר בהמשך). ושוב, אצל זוג חילוני שגר יחד, כיון שכולם יודעים שהם גרים יחד, זה עלול להחשב כאילו שיש עדים. אבל אצלכם, אני מניח שאין עדים, ולכן בכל מקרה אין כאן קידושין.
3. כל זה לא קשור לענין "תנאים" אם אדם מבטל תנאים האישה אינה צריכה גט. אלא בגלל שהיה בזה עלבון גדול וזה פגע אח"כ ביכולת להשתדך, העדיפו גירושין על פני ביטול תנאים.
ד. רווקה שהיתה עם רווק שאינו בעלה, אבל ראוי היה להתחתן איתה, מותר לה להתחתן עם כהן. אגב, מה שתיארת לא נחשב בהלכה שלא בהסכמה.
ה. לענין טבעת האירוסין יש להבדיל בין ההלכה לבין תחושות הלב.
1. ע"פ ההלכה, מה שמכונה "טבעת אירוסין" אינה יוצרת קידושין. אין כאן כוונה של קידושין, אין אמירת לשון קידושין, ובד"כ גם אין עדים. האמירה היא בד"כ בלשון עתידית ובלשון שאלה "האם תהיי מוכנה להיות אשתי" וכד'. (אמנם אם היתה אמירה בנוסח "הרי את מאורסת לי" וכד', כלומר אמירה חיובית בלקון הווה, יש בעיה וצרך לברר, מה בדיוק נאמר. וכאמור, אם לא היו עדים, אין זה כלום). אם בכל זאת יש לך ספק, אפשר לשאול שוב ביתר פירוט.
2. מה שאת מרגישה זה ענין אישי. את יכולה להחזיר את הטבעת או לשלם את ערכה או חצי ערכה. ואם זה יעזור לך להרגיש ניתוק ממנו, אז זה טוב.
ו. לדעתי את צריכה לאמר לו את האמת. אין צורך לפרט, אבל צריך לאמר "הייתי כבר עם מישהו לגמרי". ברור שלא בפגישה הראשונה, אלא בשלב שבו את מרגישה נינוחה איתו, שלב שבו כבר יש קשר וחיבה בסיסית. כוונתי לשלב שבו הוא כבר זכה להכיר מי את באמת ומהו המעמד הרוחני שלך עכשיו . ואז, צריך לספר. זה נדרש גם מבחינת היושר וההגינות כלפיו, אבל גם כלפי עצמך. זה דבר מאד משמעותי בעיניך, ושמירתו בסוד עלולה ליצור חיץ ואוירה של חוסר אמון. את כל הזמן תחשבי על מה שהסתרת ממנו ומה יקרה אם יגלה. ולכן צריך לחשוף אותם כך שהיחסים יהיו בנויים על אמת ואמון. וכאמור זה יכול לבוא רק אחרי שהוא כבר מכיר אותך ויודע מי את ויש יחסי חיבה בסיסיים.
מה שחשוב זה שתלמדי לסלוח לעצמך. החטא אכן היה חמור, אבל גם על זה אפשר לחזור בתשובה ואפשר לתקן. התשובה היא חרטה על העבר, קבלה לעתיד ווידוי (בינך לבין הקב"ה). אלו תנאי התשובה הבסיסים.ואז אכן תהיי ראויה וה' יזכה אותך למצוא את זיווגך הראוי במהרה, בחור שרמתו הרוחנית תתאים לך ולמה שאת עכשיו.
אקווה שדברי אלה יעזרו לך ויקלו עלייך.
בברכה
אפי קיציס