שאלה
אני בחורה בשירות לאומי שנמצאת בקשר רציני עם בחור בגילי (שנינו עוד לא בני 19) שנמצא בשנה א' לישיבת הסדר. ב"ה, החלטנו שאנחנו רוצים בע"ה להתחתן בזמן הקרוב, למרות שההורים והמשפחות של שנינו ממש לא מרוצים מהרעיון הזה, כיוון ששנינו נורא צעירים, עוד לא למדנו ומצאנו עבודה ופרנסה והוא לפני צבא.
בכל זאת ולמרות הקשיים, אנחנו מוכנים לעשות את הצעד הזה והוא מאוד חשוב לנו.
נורא קשה לי באופן אישי עם הלחץ מהמשפחה, אך אני בכל זאת שלמה ורוצה לעשות זאת למרות שזה מחייב אותי לשלב לימודים ועבודה- שזה דבר מאוד קשה (ויש אומרים שאף בלתי אפשרי).
השאלה שלי אחרת..אני ובעלי לעתיד יודעים שאסור לדחות היריון, אולם רציתי לדעת האם יש מקום להקל במצב שלנו בשל הגיל הצעיר- עוד לא 19, בשל העובדה שבעלי לעתיד עוד לא התגייס ויצטרך להיות בצבא, ושאני אהיה בלימודים ובעבודה כדי שיהיה לנו ממה להתפרנס...?
הוריי לא מוכנים בשום פנים ואופן שאדחה את הלימודים, ואת האמת שגם לי מאוד חשוב להגשים את החלום הזה (אני מתחילה שנה הבאה בע"ה ללמוד פסיכולוגיה), כי אני יודעת שכשיהיו ילדים אעדיף להשקיע בהם ולא בלימודים שלי.
אז האם אפשר איכשהו לקבל היתר לדחות את זה זמנית, עד שבעלי לעתיד לפחות ישתחרר מהצבא ותהיה לנו הכנסה קבועה לפחות?
אני רוצה לדעת על כך מראש כדי למנוע סיבוכים בעתיד וחס ושלום לא רוצה לעבור על דברי התורה הקדושה.
אבל הנושא הזה של ילדים נורא מפחיד אותי, כי אני רוצה להשקיע בלימודים ובעבודה כ-ד-י שבע"ה יהיה לי את היכולת להקים בית כמו שאני ובעלי לעתיד מתכננים בע"ה.
עוד דבר שמפריע לי, הוא שאומרים לי שאם אני מתחתנת מוקדם מטעמי דת, אני צריכה ללכת עם זה עד הסוף, כולל כל מה שמתחייב מכך= ילדים. ושאם לא מתאים לי- שאני לא אתחתן כלל, וכן שמה לי למהר- "החפזון מהשטן" , "אתם עוד ילדים, החלב על השפתיים שלכם", "אתם תצטערו על זה, זה טעות שאי אפשר לתקן" ועוד..
האם זה נכון שאם אני לא מעוניינת להוליד ילדים זמניתת, עדיף שלא אתחתן כלל ושאין לי למה למהר..?!(אני לא רוצה להפסיד את בעלי, נורא חשוב לי שנהיה יחד כי שנינו בנו מבתים הרבה פחות דתיים ואנחנו ממש מחזקים אחד את השניה.. רק הקטע של הילדים מפריע לי כיוון שאני רוצה שבע"ה יהיו לי היכולות להשקיע בהם ורק בהם, וגם להגשים את החלום שמי יודע אם יתאפשר כשיהיו ילדים בע"ה..)
סליחה ע
תשובה
האם יש אפשרות לדבר על כך פנים אל פנים ?