שאלה
אני מחנך של כתה ו'. כיצד עלי להתייחס למקרה בו תלמיד מזיק לרכושו של חברו (במזיד או בשוגג). כאשר הלכתית לכאורה פגיעתו רעה האם יש לי זכות מבחינה חינוכית לחייבו לשלם?
האם מותר לי לנקוט בפעולות אחרות שבסמכותי? האם בעצם העובדה שכך קבעה ההלכה זה אומר שמוסרית וחינוכית עלי להתיישר לפיה ואני צריך להבליג על מקרים אלו? האם זה הוגן כלפי הניזק?
אני רוצה להדגיש שהשאלה היא הלכתית אך בעיקר חינוכית. תודה רבה
תשובה
שלום וברכה
נכון הוא שקטן הוא אחד מאלה שפגיעתן רעה, ועל כן מצד חיוב בבית דין לא ניתן לחייב אותו.
ברם, לא יעלה על הדעת שיש מצוות חינוך לגבי עניינים דרבנן, ולא חובה הלכתית לחינוך בנושאים החשובים ביותר כמו דיני ממונות. אני מדגיש כי מצוות חינוך זו אינה גורמת חיוב משפטי, אלא בתחומי החינוך.
מעבר לכך, יש הרבה יסודות הלכתיים המלמדים כי יש להתייחס גם על מעשה הקטן בחומרא. ראה לדוגמה שו"ע או"ח שמג ברמ"א* עמדת בה"ג כי קטן צריך לשלם שיגדל ועוד ועוד מקורות לעניין.
לפיכך, על אף שמבחינה משפטית לא ניתן לתבוע ממנו ומהוריו, הרי שכחלק מהחינוך שדבר יש לתבוע ממנו לפצות.
ההלכה קבעה כי אין יכולת לתבוע ממנו בבית דין ועמדה זו יש לאמץ גם אם נראה שיש בעיה של הוגנות כלפי הניזק, אולם כמחנך מוטלות עליך כל המשימות הנובעות מהחינוך.
כל טוב