שאלה
אני בת לעדות המזרח ולומדת בבי"ס שרובו אשכנזי.
התעוררה בעיה יום אחד בביה"ס כשבנות התרעמו על כך שמתפללים בנוסח אשכנז ולא ספרד,(הבעיה הייתה בעיקר בנושא הסדר "שיר של יום", "עלינו לשבח" ו"אין כאלוקינו") אז ביה"ס החליט על פשרה (שלא מצאתי לה ביסוס בשום מקום): אומרים "עלינו לשבח", "שיר של יום" ואח"כ "אין כאלוקינו". שאלתי היא האם עלי לנהוג כמנהג עדות המזרח (כמו שהתפללתי עד עכשיו) או לא לפרוש מן הציבור ולקבל את נוסח התפילה של ביה"ס?
תודה
נפש תוהה
תשובה
לנפש תוהה
שלום
פסק ההלכה כפי שמביא הרב משה פיינשטין בתשובותיו הוא:
כאשר את מתפללת בביהכנ"ס שבו נוסח התפילה שונה עלייך להתפלל בצורה שלא תפרשי מהציבור ולכן את הדברים שנאמרים בלחש ניתן להתפלל בנוסח האישי ואת הדברים שאומרים בקול עלייך לומר כמו הציבור.
הרב משה פיינשטין דן באפשרות לומר קטעים כמו שיר של יום בלחש ולשמור על הנוסח המקורי אבל הוא פוסק שלא כדאי בגלל שגם בכך יש פרישה מהציבור והציבור יכיר בכך.
העקרון העומד מאחורי ההלכה הוא שחשוב שכל אחד יתפלל כמנהג אבותיו.
מצד שני ברור שאסור לפרוש מהציבור והתפילה בציבור היא חשובה מאוד ולכן ההלכה מכוונת לדרך שבה אפשר להתפלל בציבור במשותף למרות המנהגים השונים שכל אחד מביא מביתו.