שאלה
שלום לכבוד הרבנים!
קודם כל קושייה הזאת לא באמת פוגעת באמונתי (אין ברשימה נושא יותר מתאים) אבל היא דורשת בירור.
אני מתקשה לישב את פשט הכתוב ביחזקאל פרק כו עם העובדות הידועות. פסוק ז' מספר כי השם יביא את נבוכדראצר על צור (כתיב חסר). וזה באמת התרחש, אלא שבהמשך מדובר בחורבן סופי כתוצאה של המצור ההוא: "בְּפַרְסוֹת סוּסָיו יִרְמֹס אֶת-כָּל-חוּצוֹתָיִךְ עַמֵּךְ בַּחֶרֶב יַהֲרֹג וּמַצְּבוֹת עֻזֵּךְ לָאָרֶץ תֵּרֵד". ואחר כך כתוב: "וּנְתַתִּיךְ לִצְחִיחַ סֶלַע מִשְׁטַח חֲרָמִים תִּהְיֶה לֹא תִבָּנֶה עוֹד". (כל זה במסגרת של פרשה סתומה אחת)
יש כאן שתי בעיות:
1) הלא נבוכדר(נ)אצר לא הצליח לכבוש את צור?!
2) הלא צור היתה גם בהמשך ההיסטוריה ואף נכבשה על ידי אלכסנדר מוקדון?
שאלתי היא על פשט הדברים. את הדרש על קשר בין צור לירושליים אני מכיר מדברי חז"ל.
אולי אפשר לתרץ את השאלה הראשונה בכך שבאמת צור אשר על היבשה נכבשה אבל צור אשר על האי נצלה והאחרונה לא נקראת צור על פי יחזקאל.
אבל עדיין צור אשר על היבשה מופיעה שוב בתקופה של אלכסנדר מוקדון והוא חיבר אותה עם הצור אשר על האי. אז מה לעשות עם "מִשְׁטַח חֲרָמִים תִּהְיֶה לֹא תִבָּנֶה עוֹד"?
תודה רבה מראש!
(אני פעם שלחתי את השאלה ונראה לי שהיא לא התקבלה במערכת, אני מתנצל אם זה יצא פעמיים)
תשובה
שלום וברכה!
יישר כח על שנתת לי הזדמנות לעיין בספר יחזקאל, תודה.
לעצם העניין.
שאלתך נשאלה ע''י אחרונים לפני כ200 שנה וזו לשון המלבי"ם (ר' מאיר ליבוש בין יחיאל מיכל 1809-79):
"והנה המהרי''א שאל: והלא נבנית שנית עד שהחריב אותה אלכסנדרוס מוקדון? ועי"כ פי' נבואה זו הבאה על חורבן שנעשה ע''י אלכסנדר. ואין זו קושיה כי אח"כ נבנית במקום אחר שלא על מקומה הראשון כנודע, וכמו שנאמר על מה שכתוב בעיר הנדחת 'לא תבנה עוד' לכמות שהיתה אינה נבנית אבל נבנית לגנות ופרדסים".
נבאר מעט את דבריו.
הביטוי 'לא תבנה עוד' וביטויים דומים לו ("לֹא יִקָּרֵא שִׁמְךָ עוֹד יַעֲקֹב כִּי אִם יִשְׂרָאֵל") מופיעים מספר פעמים בתנ"ך ויש להבין את כוונתם. כדוגמה לכך מביא המלבי"ם את סוגיית הגמרא העוסקת בעיר הנדחת שם חולקים התנאים האם פירוש הביטוי לא תבנה עוד משמעותו 'כלל וכלל לא' או שמא 'לא תבנה באותה צורה' אבל תבנה לגנות ופרדסים. כך רואים שהביטוי אינו ביטוי מוחלט אלא ביטוי על כך שהדבר לא יחזור לקדמותו (גם לאחר שינוי שמו של יעקב לישראל, חוזר הכתוב וקוראו יעקב, אלא יש להבין שהכוונה שהשם העיקרי השתנה, וכן בענייננו).
(להרחבה ברעיון זה ראה ספרו של הגאון רבי יעקב שור על הגדה של פסח "אגדות יעקב" פרק ה').
נקודה נוספת העולה מדברי המלבי''ם היא שייתכן והנביא ניבא על כיבושו של אלכסנדר. על כך יש לשאול, והלא הפסוקים עוסקים בנבוכדרצר? (וכן על הקודמת, אם אכן אין כוונת הנביא להשמדה מוחלטת, מדוע כתב את זה כך?) ונראה שכאן יש מקום לאמירה עקרונית על דרכם של נביאים. הנביאים (ככלל) אינם באים לומר עתידות אלא להעביר מסר לעם, על כן ייתכן שאירוע מסוים המוזכר בנבואה ישתנה בפרטיו לאחר שינוי מעשיהם של העם. (אני כותב את הדבר ככלל ואיני יודע אם הוא נכון בדווקא למקרה דנן, ניתן לראות עקרון זה בחלק נרחב מנבואות ישעיהו אשר על פי פשטן מדברות על ימי בית ראשון ושני אך מאחר ולא היינו ראויים הן נשמרות לנו לעתיד לבוא בב''א). דרך אגב, יחזקאל עצמו רמז על הבעייתיות בכיבוש צור (פרק כט פסוק י''ח) "בֶּן אָדָם נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל הֶעֱבִיד אֶת חֵילוֹ עֲבֹדָה גְדֹלָה אֶל צֹר כָּל רֹאשׁ מֻקְרָח וְכָל כָּתֵף מְרוּטָה וְשָׂכָר לֹא הָיָה לוֹ וּלְחֵילוֹ מִצֹּר עַל הָעֲבֹדָה אֲשֶׁר עָבַד עָלֶיהָ".
אולי ניתן להגיד שכיבוש צור ע''י נ''נ היה אפשרי אך מסובך וקשה ואכן הנבואה התקיימה במלואה רק בימי אלכסנדר מוקדון.
מקווה שהצלחתי לענות על שאלתך, בברכה,
יונתן.