מתנות לעניים

תשובה ראשונה של הרב דוד פנדל
------------------------------
במסכת בבא בתרא (ח.) מבואר כלל שכש"ציבור" גבה כסף לצדקה רשאים להחליט להעביר את הכסף לצורכי העולם וכמו"כ במסכת מגילה (כז.) מפורש שאם גבו כסף אפילו לצורך בית כנסת מותר לשנות לקדושה אחרת כמוה או למעלה ואם נשאר אז מהכסף - אז אפילו לקדושה קלה ויש אומרים לכל מה שירצו(שו"ע או"ח סי' קנג') , וכמו"כ בערכין (ו.) מעות שלצדקה מותר לשנותן לכל מה שירצו. והיסוד לדברים מבואר (ב"ב ט.): רב אשי אמר "אנא אתנויי נמי לא צרכינא דכל דקא אתי אדעתיה דידי אתי " כלומר אפילו ללא התנייה מפורשת התורמים יודעים שכשתורמים לקופה של רב אשי זה בהבנה ובהסכמה שהוא יחליט לחלק איך שהוא חושב.
אמנם במסכת בבא מציעא (עט.) מובאת ברייתא עם התייחסות שונה לגמרי ב"מעות פורים" תניא מגבית פורים לפורים וע"ז שואל תוס' הרי למדנו בערכין(ו.) מעות של צדקה מותר לשנותן לכל מה שירצו , עונה תוס' דווקא בפורים אמרינן הכא. דין זה מובא להלכה בשו"ע סי' תרצ"ד סעיף ב' "אין משנים מעות פורים לצדקה אחרת" וסברת הגמ' (ב"מ עח:) : "דלמא התם אדעתא דפורים הוא דיהיב ליה אדעתא דמידי אחריני לא יהיב ליה" מה עוד שיש סברה שאנשים סמכו על זה שבכך הם יוצאים ידי חובת מתנות לעניים בפורים וכמובן אסור להטעותם. מעניין לציין שהגמ' בע"ז (יח.) מספרת : "כשחלה ר' יוסי בן קסמא – הלך ר' חנינא בן תרדיון לבקרו וכו' ור' חנינא שאל את ר' יוסי , רבי מה אני לחיי העולם הבא , א"ל כלום מעשה בא לידך , א"ל מעות של פורים נתחלפו לי במעות של צדקה וחלקתים לעניים – א"ל אם כן מחלקך יהא חלקי " ורבו הפירושים, ויוצא ברור שבכספים המיועדים למתנות לעניים אסור לשנות לדברים אחרים.
המגן-אברהם (סי' תרצ"ד) מציין להלכה תשובה של משאת בנימין סי' נ"ד על מנהג שנוהגים בכמה קהילות לתת מעות פורים הכל לש"ץ הקורא במגילה לו לבדו ואין מחלקים לעניים ממעות פורים כלום אי שרי למעבד הכי או צריך לבטל המנהג משום דתניא מגבית פורים לפורים ופוסק שודאי המנהג צריך להיות לאסוף כסף לעניים ולחלקן אבל באותם מקומות שנהוג שהכל הולך לחזן אין שום איסור אפי' שזה נקרא "מעות פורים" ועוד מחדש שאם כל בני העיר מסכימין אז מותר לשנות.
סיכום: מכל הנ"ל ברור:
1. שאסור להשתמש בכסף שנאסף למתנות עניים וחייבים לחלק את כל הכסף ביום הפורים כמפורש בסי' תרצ"ד.
2. ואם מתנים וכותבים על הקופה בצורה ברורה שבזה הם לא יוצאים ידי חובת מתנות לאביונים כי המעות לאו דווקא לצורכי הים, אז כמובן שמותר.
3. מתנות לעניים הנם לצורך עניים באותו היום ואסור לזכות להם אם לא ייהנו באותו יום .גם צ'ק דחוי במקום שהמכולות כבר סגורות לא נחשב לכסף ולא יוצאים יד"ח.
4. בגמ' ובשו"ע מופיע שני דינים: א. סי' תרצ"ד מתנות לאביונים. ב. סי' תרצ"ב ס"ד שמשלוח מנות זה אם נתת שתי מנות אוכל כדין משלוח מנות אז זהו קיום מצוות משלוח מנות ואין בזה ריעותא שקראת לזה "מתנות לאביונים" אם נתן ע"מ לקיים מצוות היום ונתן לפי השיעורים הנכונים .
5. יש להוסיף שאם החלטתם ללכת על מגבית למעות פורים והכנתם בשופי ובכוונה לחלק את הכל בפורים אבל לא הספקתם לחלק את הכל – כמובן שמה נשאר מוכרים ונותנים לצדקה כדברי הגמ' בב"מ עט.
תשובת הרב דוד פנדל– רה"י הסדר שדרות ודיין בבית דין צדק בשדרות ע"י .

תשובה שניה של הרב דרור טוויל
-----------------------------

מדבריכם עולה שהשאלות הם:
1. כסף הניתן כמתנות לאביונים האם ניתן להשתמש בכולו או לפחות בחלקו לחלוקת מזון בימים אחרים ולא בפורים?
2. האם ניתן להתנות זאת מראש ע"י הודעה לתורמים שרק חלק מהכסף יינתן כמתנות לאביונים?
3. האם ניתן להקנות לעניים את המתנות ביום הפורים עצמו , ולהביא להם אחר הפורים במהלך השנה?
4. האם מזון שניתן לעניים בפורים נחשב רק כמתנות לאביונים ,או שניתן להחשיבו כמשלוח מנות?

התשובות:

א. כיוון שהנותנים את המנות נותנים זאת עבור מתנות לאביונים, פשוט שדעתם שבזה הם מקיימים מצות מתנות לאביונים, ומחמת מצווה זו נתנום. ואע"פ שייתכן שמקיימים את המצווה במעות אחרים ג"כ , מ"מ יש לומר שדעתם להבות במצווה זו , ונמצא שחפצים שיקויים במעות אלו עניין מתנות לאביונים. ועוד שאין אנו יודעים מי מקיים במקום אחר ומי לאו, ואין אנו רשאים להחליט על דעת עצמנו שאין הבעלים מקפיד שינתן דווקא למתנות לאביונים. במה שנתן התורם את הכסף לועדת צדקה לצורך מתנות לאביונים ,אינו מקיים עדיין מצוות מתנות לאביונים, עד שתגיע המתנה ליד העני ביום פורים. ונמצא שועדת הצדקה היא שליח של התורם לתת לעני ביום פורים מתנות לאביונים.
מכל הנ"ל נראה שהכסף מהתורמים הוא בבחינת "מתנות לאביונים".
אמנם אם ניתן ניתן להשתמש בחלקו לצורך מתנות לאביונים ובחלקן לצרכים אחרים , נדון בב"מ (עח:) ובשו"ע תרצ"ד ב' מובא: "אין משנים מעות פורים לצדקה אחרת " וביאר המ"ב :"מעות שגבה אותם הגבאי לחלקם לעניים לסעודת פורים אין יכול לשנותן ולומר דיין בפחות והמותר יפול לכיס של צדקה(גמ') , אבל לוקחים עגלים לרוב בכל המעות , והמותר שלא יספיקו לאכול בפורים ,ימכר ויפול לכיס של צדקה(גמ')", משמע לפ"ז שצריך לקנות בכל הכסף צורכי פורים ,ולחלק את המתנות ,ורק המתנות שיישארו שלא הספיקו לחלק פורים , ניתן למוכרם ולעשות בהם צדקה אחרת. וזהו כפירש"י בב"מ (עח:) ,אמנם בב"י כתב בשם הגהות אושרי וז"ל :"וזה לשון הגהות אשרי (ב"מ פ"ו סי' ט) :פירוש אין הגבאי רשאי להפריש לפי ראות עיניו לצורך פורים ,והשאר להוציא לצדקה ,אלא בתחילה יעשה צורכי פורים ואחר שעשה כמשפט יטול המותר לצדקה" ומשמע מכאן שא"צ לקנות בכל הסף צורכי פורים ,וניתן לשער מלכתחילה מה צריך לפורים ,וכל צורכי הפורים יעשה במעות ,ומה שישאר לצדקה. אלא שלא ישער "לפי ראות עיניו" והיינו כמה שרוצה ,אלא צריך שיעשה "כמשפט" ,והיינו ככל הצורך. אמנם מסתימת הרמב"ם הרא"ש והרי"ף נראה כפירש"י.ויתכן שזו ג"כ כוונת ההגהות ושרי.
ולפ"ז כיוון שנדון דידן כל הכסף שניתן בסתם ניתן כמתנות לאביונים ,יש לנהוג בו כנ"ל ,ולקנות בכל הכסף צורכי פורים כפי הראוי ,ולחלק ,ורק לאחר שכל עני קיבל כראוי לצורכי פורים ניתן להשתמש גם לשאר השנה.
אמנם יש להעיר בזה , שבהלכה זו בשו"ע מדובר שנתנו לעיר מסוימת, וא"כ קהל היעד שנזקק למעות אלה הוא ידוע ,וניתן לקנות לצרכיו, ומה שישאר יפול לצדקה , אולם ועדת צדקה לה עניים מסוימים , וא"כ תצטרך להשתמש בכל הכסף לצורך מתנות לאביונים , שהרי מצודתה פרוסה לאו דווקא על עניי העיר.
אמנם נראה שגם בועדת צדקה אם מוגדרת מראש לקהל יעד מסוים , כגון צבור העניים המצוי ברשימת הועדה, יש לתת לאותו קהל יעד את צורכי סעודת הפורים כמתנות לאביונים ושאר הכסף יינתן לצדקה בשאר השנה.
ב. אם תוכן ההודעה לתורמים היא שרק חלק מהכסף ינתן כמתנות לאביונים וחלקו ינתן לשאר ענייני צדקה , נמצא שמצד הבעלים שהקדיש את הכסף גם מסכים לכך שחלקו הוא מתנות לאביונים וחלקו הוא לשאר צדקה. אמנם כיוון שהוא לא הגדיר במפורש מה ניתן כמתנות לאביונים ומה כצדקה, נראה שדעתו בזה ע"פ מה שיחליטו הגבאים. ובמצב כזה עדיין לא הוקדש כל הכסף כמתנות לאביונים , והגבאים יכולים להחליט מה נחשב מתנות לאביונים ומה צדקה כפי ראות עיניהם, ורק על מה שיחליטו שנחשב מתנות לאביונים חל דין הנ"ל שאין לשנותו לצדקה אחרת. אמנם צריך שהודעה זו תהיה מודגשת , כך שנוכל לומר שמן הסתם כל שנתן בקופה זו , על דעת זאת נתן. אם יונהג כך נמצא שכל תורם מקיים מצוות מתנות לאביונים כראוי , ומלבד זאת מצוות צדקה במהלך השנה ויש להדגיש זאת וכך אין לחוש למיעוט במספר התורמים.
ג. הקנאה לעני מסוים , ע"פ שנעשה בעלים על המתנות ביום הפורים , נראה שאין יוצא חובה בזה, אלא צריך שהמתנה בפועל תגיע לידי העני בפורים.
ד. כאמור מצד התורמים , כל שניתן בסתם נחשב "מתנות לאביונים" ופשוט שחייב להינתן לאביונים . אמנם אם מקיים בזה משלוח מנות גם כן,בטורי אבן באבני שוהם מסתפק בזה , אם ניתן לקיים משלוח מנות ומתנות לאביונים במתנה אחת, והובא בחידושי רעק"א ובביאה"ל תרצ"ה ד"ה או, אמנם בטורי אבן עצמו נראה שמצדד שלא יצי"ח, וכ"כ הפר"ח שפשוט שלא מועיל וכ"כ עוד אחרונים גם מהטעם שאין עושים מצווות חבילות חבילות. לכן נראה שצריך להינתן רק לשם מתנות לאביונים.

תשובת הרב דרור טוויל שליט"א - דיין בבית דין צדק בשדרות ע"י ישיבת ההסדר