שאלה
אני שואל את השאלה בשם חבר קרוב מאוד שלי, אשמח אם הרב יכול לענות עלייה ולעזור.
בס"ד
שלום לרב,קוראים לי עידו ואני בן 17.
אני חזרתי בתשובה לפני 3 שנים בערך ורק בשנה וחצי האחרונה/שנתיים אני ממש חזק בעניין הדת: מתפלל 3 תפיליות כל יום במניין, לומד תורה בזמן קבוע, מחזק אנשים, מזכה את הרבים (עד עכשיו דיברתי לפחות עם מעל 200 ילדים שחוזרים בתשובה וגרמתי לחלקם להנחח תפילין, לשמור על הברית וכו'). אני בא מבית מסורתי (אמא שומרת שבת ואבא לא), אני עדיין בבית-ספר חילוני ושאני מסתכל על עצמי אני מרגיש שאני צדיק(ואני יודע שלא), אני אגיד לך למה:
מכיתה ד'-ה' ועד כיתה ט' הייתי חילוני גמור ואני אגיד לך במה זה מתבטא:
-מחלל שבת
-פוגם בברית (החל מכיתה ח') וגם ביום שבת
-המון לשון הרע
-סרטי תועבה
-קיימתי יחסי מין שהייתי בגיל 11/12 עם בנות מהכיתה שלי!!
-עסקתי בכישוף (עבודה זרה)
ועוד הרבה חטאים שאני לא רוצה להזכיר.
בקיצור כל היום הראש שלי עסק בתאוות למינהן!
והיום הכל מאוחרי: אני כל יום משתדל ללמוד תורה לפחות 5 שעות ביום, 3 תפיליון חובה במניין, התחלתי לעשות שיעורי תורה בשידור חי למעל 20 אנשים, אני מקליט שיעורי תורה ומעלה לאתר ''רבנים.נט'', גרמתי להמון נערים להפסיק לפגום בברית, אני שומר על העיניים והברית בקיצור כל היום אני בדת, ובזמן האחרון זה מקשה עליי לדוגמא:
כאשר חברים שלי רוצים שאני אצא אתם בערב אני ממציא להם תירוץ מכיוון שאני צריך ללמוד תורה ולהתפלל ערבית אבל במניין, וקשה לי מאוד מאוד מאוד להפסיק שיעור תורה ותפילה במניין בשביל חברים אבל ממש לא נעים לי מהם שהם תמיד אומרים אבל אני לא רוצה, אני חושב שאני יותר מדי בדת (אני מרגיש שהיצר הרע אומר לי את זה), אני בן אדם מאוד שקט, לא צועק, מרגיש שאני ענו (בלי שום קשר לגאווה למרות שאני מרגיש שיש בי), אני מבית ספר חילוני אני רוצה להזכיר, טקשה לי להאמין שיש עוד כאלה כמוני (מצטער אם אני נשמע גאוותן אבל זה לא בא מהמקום הזה, אני רק רוצה עזרה)... אני לא יודע מה לעשות לגבי הדת, אם להתפלל במניין וללמוד תורה או חד-פעמי לצאת עם חברים ולהתפלל בבית ולהשלים את הלימוד שהפסדתי, אני ממש לא רוצה לאבד את החברים האלו ואם אני אומר להם שאני מתפלל לא יהיה להם בעיה אז הם אומרים שאני אצא יותר מוקדם אבל אני לומד תורה וממציא להם תירוץ, אני אגיד לך את סדר היום
תשובה
בסד
שלום רב
חזק ואמץ המשך הלאה עוד ועוד והעיקר ללמוד וללמוד תורה ,
ומצד שני התורה אומרת לנו ואהבת לרעך כמוך.משמע כי המצוות החברתיות יותר חשובות והמצוות של חכמים כי הם מדאוריתא.
מצווה עליך להתחבר עם החברים ומתוך אהבה ואחווה לקרבם לאבינו שבשמיים .
ואמרו חכמים "לעולם תהה דעתו של אדם מעורבת עם הבריות". כן כן להיות בתוך החברה ואב להזהר לא ללמוד ממעשיהם הרעים חלילה וחס אבל כדי להשפיע וכדי להכנס לחברה אתה חייב לרדת קצת אליהם כן כן לרדת.
כדי לזכות אחרים בתורה ויהדות ,לפעמים אומרים "חיטולה הוא קיומה".
[כמו שדאנו מחללים שבת כדי להציל נפש מישראל, כך אמרו שמותר אפילו לחלל שבת להצלת נפש רוחנית מאחנו.],חלל עליו שבת אחת כדי שישמור שבתות הרבה".
לכן התיעץ על כל צעד עם רבך המבין את הראש הזה שלך והוא יתיר לך להפסיד שעור תורה ולהשלים או תפילה במנין כדי להציל נפשות יקרות שרק אתה יכול להתחבר אליהן.
חזק ואמץ.
בברכה