שאלה
שלום לכב' הרב,
אני התחלתי לעבוד לאחרונה בעמותה שפועלת למען ילדים בסיכון. יש לי תואר שני וניסיון תעסוקתי רב ואני מרוויחה משכורת (גלובלית) גבוהה מאוד. היא לא גבוהה בהרבה ממה שהייתי מרוויחה במקומות אחרים, אלא שבעבודה הספציפית הזאת אני אמורה לבחון כל מיני פעולות ואני רואה שכל אנשי השטח שעובדים מרוויחים 1/3 מהמשכורת שלי ועושים עבודה קשה בהרבה.
בעבודתי זו אני עובדת לפי תפוקות, ולכן שעות העבודה גמישות ויש אפשרות לעבוד מהבית. בקיצור, אני בקושי עובדת והשכר, כמו שאמרתי, גבוה. כל הזמן מדברים על כך שאנשים בתפקידים בכירים בעמותות יוצרים פערים בלתי נסבלים מול אנשי השטח והיום אני רואה כמה זה נכון. עובדים רבים עובדים הרבה יותר שעות ממני וגם בשעות הערב והלילה המאוחרות בשביל משכורות של 3000 שקל ופחות, שזה בערך מה שהרווחתי בשירותי הצבאי...
אני מאוד מתוסכלת מזה. מצד אחד, אני לא יכולה לבוא למנכל העמותה להגיד לו תוריד מהמשכורת שלי תן לאחרים - זה לא ריאלי וזה גם לא יעזור, כי כמוני יש קצת וכמוהם יש הרבה.
מה עליי לעשות? איך להתמודד עם התחושה הזאת?...
תשובה
בס"ד
שלום רב.
אם נותנים לך משכורת גבוהה - משמע שמעריכים את עבודתך!
את לא צריכה לחיות בתחושה המתסכלת למה אני מרוויחה יותר מאחרים..
[את צריכה לשמוח שהשם לך נתן ברכה], שנתן לך משכורת גבוהה!
את תפרישי מהמשכורת מעשר כספים, תתני צדקה לאנשים שצריכים, תעשי עם הכסף חסד.. והרבה..
ובכך- תתוקן אט אט החברה.. כי על ידי שנותנים אחד לשני מתוך שמחה - זה יקרין עליך ועל כל הסובבים אותך..
העשיר מזכה את העני.. על ידי שגומל איתו חסד ונותן לו כסף ואוכל.. והעני מזכה את העשיר על ידי שהוא לוקח את הכסף הזה ומשתמש בו לדברים טובים.. ובכך מזכה את העשיר במצות צדקה, ובמצות ואהבת לרעך כמוך.
מברך אותך בברכה והצלחה!