מקור הרע בעולם

בס"ד

מקור הרע הוא באפשרות שהדברים יופיע בעולם בצורה נפרדת.
כשיש אפשרות להפריד בין איש לאשה יוכל לבוא הממזר.
כשיש אפשרות להפריד בין בורא לנברא יכול לבוא הנחש ולספר סיפורים על "והייתם כאלוקים".
כשיש אפשרות להפריד בין שכל לרגש - אפשר להרגיש התלהבות כלפי השקר.
כשיש אפשרות להפריד בין עבר לעתיד . אפשר להראות מצג שקר בהווה.
כשיש אפשרות להפריד בין הדעת לבין החיים. אדם יכול לטהר את השרץ בק"ן טעמים.

האפשרות להפרדה עצמה אינה רע. אבל ממנה יכול לבא הרבה רע לעולם כפי הדוגמאות שלעיל ועוד הרבה הרבה אחרות.

מידת הדין היא מידה אלוקית ואין בה עצמה שום רע. למה? כי אי אפשר להנהיג את העולם בלי "מידת הדין".
בודאי אתה מכיר את הרש"י על בראשית פרק א פסוק א
"בראשית ברא אלהים" - ולא אמר "ברא ה'" שבתחלה עלה במחשבה לבראותו במדת הדין, וראה שאין העולם מתקיים. והקדים מדת רחמים ושתפה למדת הדין. והיינו דכתיב ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים"

למסקנה העולם מתנהג בדין ורחמים. אבל ראה שבלי דין לא היתה שום מחשבה לברוא עולם. למה הדבר דומה? למשכורת וצדקה. העולם מושתת על צדקה. העולם לא יכול להתנהל בלעדיה. (ראה סדום).
אבל לא עלה על דעת שום אדם בעולם שאפשר לנהל עולם בלי סדר ומשפט. אפילו בסדום הבינו את זה והיו להם שפוטים. גם בסדום היה שכר על עבודה.

למה?
כי שכר על עבודה - הוא דין.
וצדקה - היא רחמים.

"סטרא אחרא" - זו מציאות שתפסה מקום רק אחרי שמידת הדין נתנה אפשרות להציג חלקי אמת וזה מה שנתן לשקר אפשרות לפעול.

רק כשנוצרה תחושה שהקב"ה לא נמצא בכל מקום כל הזמן. רק כשהיה זמן שבו הנחש יכול לדבר בלי הפרעה, כשחושבים האדם ואשתו כי אלוקים לא נמצא כאן כעת ועכשיו ואפשר לעשות אחרת מדעתו.
כשיש "דעה" אחרת חוץ מדעת אלוקים - זה נקרא סטרא אחרא" - "צד אחר" (תרגום)

ואם תשאל, למה באמת צריכים את "מידת הדין" שנותנת אפשרות להפרדה?

יענו לך: כדי לבנות עולם.

ראה כי לבנות בית צריכים לקחת אבנים שונות, לסתת כל אחת בנפרד ואחר כך לבנות מהן בית. אי אפשר לאדם לבנות עולם במאמר אחד. גם הקב"ה ברא אותו בעשרה מאמרות.
וכנמצאים במאמר השני - למשל - נראה העולם חסר ומישהו יכול לחשוב רע על אלוקים.
כך אין מראים לטיפש חצי עבודה. לכן תרגם של בראשית הוא "בחכמתא".

כך קרה גם ביום שישי של הבריאה שהעולם עוד לא מצא מנוחה ולא נבראה השבת - רק במצב זה יכול הנחש לבוא ולפתות. מכאן אמרו המקובלים כי אם אדם הראשון היה מחכה עד שבת - לא היה חוטא. כי אז הוא היה רואה את כל העולם יחד שלם. ואז אין הפרדה.

היה שלום!