מקורות תורניים בנושא שז"ל

שאלה

בס"ד

אספתי פה דברי חז"ל, ראשונים ואחרונים בנושא הוצאת זרע לבטלה לתועלת הרבים.

בראשית פרק לח פסוק ז

וַיְהִי עֵר בְּכוֹר יְהוּדָה רַע בְּעֵינֵי יְדֹוָד וַיְמִתֵהוּ יְדֹוָד:

רש"י שם

רע בעיני ה'. כרעתו של אונן משחית זרעו, שנאמר באונן (פסוק י) וימת גם אותו, כמיתתו של ער מיתתו של אונן, ולמה היה ער משחית זרעו, כדי שלא תתעבר ויכחיש יפיה:

ספורנו שם

ויהי ער בכור יהודה רע בעיני ה'. בלתי רע לבריות:

בראשית פרק לח פסוק ט

וַיֵּדַע אוֹנָן כִּי לֹּא לוֹ יִהְיֶה הַזָּרַע וְהָיָה אִם בָּא אֶל אֵשֶׁת אָחִיו וְשִׁחֵת אַרְצָה לְבִלְתִּי נְתָן זֶרַע לְאָחִיו:

רש"י שם

(ט) ושחת ארצה - דש מבפנים וזורה מבחוץ:

אבן עזרא שם

ושחת ארצה היה משחית זרע הקרי ושופך לחוץ בארץ. ואתמה מבן תמים המזרחי שפי' ושחת ארצה, שעשה לה שלא כדרך הנשים, בעבור שלא תהר, והנה שחת הארץ שלה, כי עליו היא יושבת בארץ. וזה פי' שגעון, וחלילה חלילה להתגאל זרע הקדש בטנוף הטנוף.

בראשית פרק לח פסוק י

וַיֵּרַע בְּעֵינֵי יְדֹוָד אֲשֶׁר עָשָׂה וַיָּמֶת גַּם אֹתוֹ:

רשב"ם שם

גם אותו. דרשו חכמים כי בעון כזה מת [ער] על שהיה משחית זרעו שלא תתעבר ותכחיש יופיה:

יחזקאל פרק כג פסוק לז

כִּי נִאֵפוּ וְדָם בִּידֵיהֶן וְאֶת גִּלּוּלֵיהֶן נִאֵפוּ וְגַם אֶת בְּנֵיהֶן אֲשֶׁר יָלְדוּ לִי הֶעֱבִירוּ לָהֶם לְאָכְלָה:

רש"י שם

ודם בידיהן - בנאופיהם שפכו דם:

ואת גילוליהן נאפו - נאוף שלהם עם גלוליהם היה:

וגם את בניהן וגו' - וזהו שפיכות הדם שבידיהם (כלומר שהוציאו זרע לבטלה בידיהם ולא עשו תשובה):

ויקרא פרק יח פסוק ו

אִישׁ אִישׁ אֶל כָּל שְׁאֵר בְּשָׂרוֹ לֹא תִקְרְבוּ לְגַלּוֹת עֶרְוָה אֲנִי יְדֹוָד:

אבן עזרא שם

אל כל שאר בשרו - שם כלל לכל העריות. ואחר כך פרט. ורב אהרן הכהן אמר, שפירושו להוציא שכבת זרע לבטלה.

מסכתות קטנות מסכת כלה פרק א הלכה יח

ר' אליעזר בן יעקב אומר כל המוציא שכבת זרע לבטלה כאילו הורג את הנפש, שנאמר שוחטי הילדים בנחלים, אל תקרי שוחטי אלא סוחטי, וחכמים אומרים כאילו עובד עבודה זרה, וכל המחליף בדבור כאילו עובד עבודה זרה, שנאמר אולי ימושני אבי והייתי בעיניו כמתעתע, ואין מתעתע אלא עבודה זרה, שנאמר הבל המה מעשה תעתועים.

מסכתות קטנות מסכת כלה פרק א הלכה יט

רבי אומר הנחמים באלים, כל המחמם עצמו

תשובה