שאלה
שלום!
רבים וטובים יראו בשאלה משהו לא רלוונטי, ואני מתארת לעצמי שהנושא ממש נדוש, והנושא גם ישאר נדוש כי לעולם לא תהיה תשובה מספקת לנושא- רובינו הגענו לשלב ההשלמה- ובלי יומרות אני יכולה להעיד על עצמי שתמיד ישאר בי איזשהו פגם אמונתי בנושא- אז אולי אני לא מחפשת תשובה שתסלק לחלוטין את העירור האמוני אבל קשה להישאר אדישה לנושא.:
להלן משפטים שנאמרו ע"י חכמים:"אוי למי שבניו נקבות"
-"הכשרה בנשים-בעלת כשפים"
- "נשים דעתן קלה עליהן"
-"הנשים מבקשות להיות יודעות הכל"
- "עשרה קבין של שיחה ירדו לעולם, תשעה נטלו נשים"
-"כל המלמד בתו תורה כאילו מלמדה תיפלות"
- " אין אישה אלא ליופי, אין אישה אלא לבנים"
- "אין אישה אלא לתכשיטי אישה"
-"אישה גולם היא"
- "כל ההולך בעצת אישתו נופל בגהינום"
- "אין חכמה לאישה אלא בפלך"
ולעומת זאת ניתן גם למצוא-
"נתן הקב"ה בינה יתירה באישה יותר מבאיש"
" חייב אדם ללמד את ביתו תורה"
"אשת חבר הרי היא כחבר"-
- נתעלם לרגע מהתוכן המכליל והמעליב שהוזכר בתחילה- תוכן שלחלוטין קובע שערכה של האישה ירוד ותכונותיה שליליות,
השאלה העמוקה יותר היא- האם אלה חכמי ישראל??- קשה למצוא במשפטים אלו זכר "לדרך ארץ", לעידון וליישוב-( דוגמאות קיצוניות לכך.."אשה היא גולם", "אוי למי שבניו נקבות", וכדו..)
ובמילים אחרות אני יכולה לקבוע בודעות שאם משפטים אלו לא היו ציטוט ישיר לדברי חכמים הייתי לוקחת אותם בעירבון מוגבל, מה עוד שניתן למצוא סתירות רבות בדבריהם איך למשל המשפט-" כל המלמד בתו תורה כאילו מלמדה תיפלות" מסתדר עם " חייב אדם ללמד ביתו תורה" או מה ניתן להבין מהמשפטים הבאים-"כל ההולך בעצת אשתו נופל בגיהנום" ו-"אשת חבר הרי היא כחבר"- או "אישה גולם היא" ו- "נתן הקב"ה בינה יתירה באישה יותר מבאיש"- נראה כאילו אין מגמתיות ברורה במשפטים אלו- ויש כאן חוסר מהימנות- דבר שמערער מאד את אמונת החכמים שבי, או שלהפך דברים אלו היו צרכים להאמר..(בהתעלם מהסתירות)- ולי לא נותא אלא להאמין בערכה הירוד של האישה שמשתעמע ממכלול המשפטים.( ושאלה נוקבת יותר (כן היא נובעת ממרמור) רב בימינו היה מעלה משפטים כאלו.. נראה שפעם לעולם הגברי היה חופש ביטוי רב יותר...)
תשובה
שלום רב:שאלתך טובה ונכונה וכמו"כ יש לציין שחקרת את העניין בצורה יסודית.כמובן שנושא זה רחב ולא נוכל להקיפו על רגל אחת, יחד עם זאת ננסה לגעת בעיקרון של הדברים.בתוך המציאות הטבעית היומיומית אישה מתוקנת יותר מן האיש ולכן היכולת שלה לתפקד בחיי היומיום בדרך התורה טבעית לה יותר, יחד עם זאת כוחו של האיש להתעלות מעל הטבע ולהיות רוחני בדרגות שמעל המציאות הטבעית. מצד שני כמו שהאיש כאשר איננו עובד על עצמו ע"י לימוד תורה ותפילה הוא יכול ליפול לתהומות כך גם האישה יש בה גם צדדים חומריים שכאשר איננה עובדת על עצמה הם מקבלים את ביטויים.לסיכום כאשר האישה צועדת בדרך מתוקנת טבעה מתוקן יותר מאשר האיש ואילו האיש כוחו ביכולתו להתעלות מעל הטבע ע"י לימוד התורה ותיקון המידות.
מיכאל ברום.