שאלה
שלום לך כבוד הרב!
יש לי כמה שאלות שאני חושבת עליהן די הרבה זמן...
1. אני נמצאת בויכוח כמעט תמידי עם הורי ובעיקר עם אימי על עניין ה-"דתיות" שלי. בזמן האחרון (3 שנים לערך, אפילו יותר) אני התחזקתי מבחינה דתית- אם בלבוש אם בשחייה נפרדת אם בברכות, תפילה וכדו'.
כעט הורים שלי אמרו לי כי הם רוצים להוציא אותי מהאולפנא שלי כי היא השפיעה עלי יותר מדי -לדעתם.
אני יודעת שדבר כזה ישבור אותי! אני יודעת שזה יהיה לי קשה ושזה יכשיל אותי בכל מיני דברים (הם רוצים לשלוח אותי למקיף דתי מעורב), אני יודעת שזה יעשה רע לנשמתי! .אני לא רוצה בזה, לא רוצה!
כבוד הרב, כשהם אמרו לי את זה אני בכיתי, פשוט בכיתי בחדר, הסתגרתי ובכיתי בלי להפסיק....כי זה כואב לי שההורים שלי לא רוצים שאני אלך בדרך הישר, כואב לי שהם לא נותנים ל ילחיות ע"פ בחירתי .....וכל זה בגלל שלבשתי מכנס מתחת לחצאית (החצאית היתה ארוכה וכיסתה את המכנס שהיה יותר קצר ממנה- במסעות וכדו' אני שמה חצאית עד הברך ומתחתה מכנס -כדי שיהיה נוח וצנוע, ואמא שלי שונאת את זה.)
אני לא יודעת מה לעשות?!
מה אני צריכה לעשות?
2. הורים שלי לא רוצים שאני אלך לתנועת הנוער כוון שהם חושבים שהיא דתית מדי (תנועה נפרדת אך לא לגמרי)- הם לא אמרו לי את זה אך אני יודעת את זה כבר לבד....
3. לפעמם אני חושבת לברוח מהבית- האם זה פתרון?
האם זה הגיוני ? או שבגלל שאני אצער את הורי אז זה אסור, ותבין , זה לא שאני רוצה לצער אותם חו"ס, ממש לא. אני פשוט רוצה להתנתק מהבית, להתנתק מהטלוויזיה, ומכל החיולניות שיש בבית _(למרות שהבית מסורתי)
מה עלי לעשות?
איך עלי ללכת? מה עומד לפני מה- כיבוד הורים או הליכה בדרך הישר?!
בברכה, מ
תשובה
שלום רב:1. יש להסביר להורייך שזהו הרצון הפנימי שלך לעבוד את ה' ברצינות ולכן הם עושים לך עוול גדול בכך שהם רוצים למנוע את הדבר ע"י העברתך לתיכון מקיף מעורב.2. כמו"כ לגבי תנועות נוער עלייך להסביר להם שזה דבר החשוב לך מאוד.3. אין מקום לברוח מהבית אבל כדאי שבני משפחה או רבנים המכירים את המשפחה ידברו על ליבם של ההורים בצורה חכמה ונכונה ויסבירו להם את העניין.לסיכום מצד אחד את חייבת להיות החלטית ונחושה בדרכך ומצד שני אל תבליטי דברים שיכולים ליצור מתחים חדשים.חזקי ואמצי ואל תבהלי.
מיכאל ברום.