שאלה
שלום לכבוד הרב,
במשנה במסכת מועד בהקדמה למשנה הראשונה בפרק הראשון כותב הרב פנחס קהתי זצ"ל : "...(ויקרא ד,כז)"ואם נפש אחת תחטא בשגגה מעם הארץ בעשותה אחת ממצוות ה' אשר לא תעשינה",ודרשו: "בעשותה"-העושה את כולה ולא העושה מקצתה,יחיד שעשאה חייב,שניים שעשואה פטורין(שבת ג,א)."
הבאתי עניין זה בתור דוגמא כללית וכן עניין זה כמובן חוזר.מדוע בכלל יש את עניין הדרישה מן התורה,הרי התורה שבעל פה שניתנה לנו במסורת מלמדת אותנו אך לקיים את מצוות ה' ולא הכתוב או הסקה מן הכתוב המצומצם עצמו ,לא ?
או האם מדובר כאן בתהליך הפוך של שיוך והצמדה של הלכות שהיו מצויות בעם ישראל כחלק מן המסורת של התורה שבעל פה אל התורה שבכתב המהווה כעין תקציר כתוב למצוות ה' ותורת ה' ?
תשובה
שלום
כתבו הראשונים שתושב"ע נחלקת לכמה חלקים.
ובהקשר פרשנות התורה היא נחלקת לשניים מרכזיים- פרשנות ממשה שקיבל מסיני, ופרשנות שנלמדה מהפסוקים בבתי המדרש. שני האופנים הם דאורייתא, אלא שהרמב"ם קורא לחלק מהאופן השני 'דברי סופרים' אך בפועל הוא בתוקף הלכתי של דאורייתא.
להרחבת העניין תלמד את דברי הרמב"ם בשורשי ספר המצוות והערות רמב"ן עליו, ואת תחילת קדמת עמק של הנצי"ב.
כל טוב