שאל את הרב

מנסה להתחזק

חדשות כיפה חברים מקשיבים 24/12/02 19:58 יט בטבת התשסג

שאלה

בזמן האחרון אני חושבת הרבה על האם אני דתיה משום שאני באה מבית דתי ? ברוך ה' אני מאמינה בקב"ה למרות שמאוד קשה לי להאמין במשהו שאני לא יכולה לראות או להרגיש לכן אולי אני עובדת על עצמי אני מחפשת הרבה תשובות או סיפורים מענינים בנושא האמונה אני רוצה להתחזק אבל אני לא מצליחה אני חושבת שאני מרמה את עצמי ואין לי איך לפתור את הבעיות האלא זה בטח נשמע תינוקי הרי כולם עוברים את השלב הזה לכולם יש את הבעית האלא כולם שאולים את עצמם אבל אני לא מצאתי את התשובה! אשמח אם תענו לי (ואם אפשר בהקדם)

מירי

תשובה

למירי, שלום וברכה.
ההתלבטויות שלך מעידות על ישרות ורצון פנימי להשגת הדברים בצורה אמיתית וברורה.
זה בכלל לא תינוקי. זה מעיד על הבשלה והתבגרות נפשית, שצריך רק להשתדל להשתמש בה נכון, ולהתקדם לטובה בעזרתה.
אינני מבין מספיק בעומקיה העצומים של היהדות, שצריך שנים רבות מאד כדי לדלות את מימיהם העמוקים, אך אוכל לומר לך כמה רעיונות להתבונן בהם ונקודות למחשבה לפי הבנתי הדלה ביהדות, שאולי יהיו לך לעזר. אני מקווה שהדברים יהיו מובנים, ואם לא, שאלי שוב!

1. הנשמה. 'שימו לב אל הנשמה' אומר לנו הפיוט. צריך שנדע מי אנחנו. כמובן את אינך הגוף, שהרי את אומרת שזהו 'הגוף שלי', כלומר יש 'אני' ול'אני' יש גוף. וגם איננו רוצים לחשוב שאותו טרדן מעצבן שמחפש מילה חכמה כדי לעקוץ את השני זה ה'אני' האמיתי שלנו. אמנם לפי מצבנו היום חלק מהמבנה הפסיכולוגי של הנפש שלנו כולל רצון לעקוץ, אך אנחנו יודעים טוב מאד שהאני האמיתי שלנו, השאיפה הגדולה שאנחנו רוצים למלא בימינו כאן עלי אדמות היא שאיפה גדולה וטהורה, להיות טובים לכל, עוזרים ומועילים לכל העולם כמה שרק ניתן. זה המובן של תשומת הלב אל הנשמה. 'נשמה שנתת בי, טהורה היא', ואני אשתדל ככל יכולתי לתת לה ביטוי בחיים שלי, במה שאשתדל להתנהג כראוי ולתקן את המידות הרעות שלי.
מי ששם לב שיש לו נשמה, איננו מוטרד כל כך מהשאלה האם הוא עובד על עצמו. להפך, נראה לו שהוא עובד על עצמו דווקא כשהוא עושה מעשים רעים. אז הוא מתנהג ההפך ממה שהוא בעצמו רוצה.
2. אחדות עם העולם. יש בתוכנו עוד רצון שמתקשר לנקודה הקודמת, והוא הרצון להשתתף עם העולם הזה בהתקדמות החיובית. מה שנקרא בדברי חז"ל להיות עוסק בישובו של עולם. הכיוון הכללי של הרעיונות שעומדים לפנינו הוא שיש בעולם רעיון של כפירה, שמוביל לטשטוש המטרות בעולם, אין טעם בשום דבר, ובעצם 'אכול ושתה כי מחר נמות', ויש כיוון שני של אמונה יהודית, שמוביל בעולם מהלך של בניה רוחנית וגשמית, שהעולם וארץ ישראל בפרט צריכים להיבנות מבחינה כלכלית וחומרית וגם מבחינה רוחנית. יראת שמים ואמונה הם הבסיס הרוחני לחיים של צמיחה במקום חיים של רדיפה אחרי העולם הזה. 'עבדי זמן, עבדי עבדים הם. עבד ה' הוא לבדו חופשי' (ריה"ל).
3. החמימות היהודית. היהדות משדרת הרבה חום לאדם, במה שהיא משדרת בשבתות שלה, במשפחתיות שלה שהיא ערך מקודש, ברצון לעשות טוב ככל שניתן, אך מבלי להיות מסכן בעצמי, שהוא ההאידאל בעיני היהדות. כל אלה משדרים הרבה מאד טוב לאדם. קשה להבין כיצד יהודי חילוני יכול להיות מאושר. גם אם באמת מבחינה היסטורית אני דתי רק משום שנולדתי בבית דתי, בשום אופן אינני מצטער על כך. להפך. 'אשרינו, מה טוב חלקנו ומה נעים גורלנו! אשרינו שאנו משכימים לבתי כנסיות!'.
יש צורך בהרבה מחשבה מעמיקה כדי להבין את הטוב הצפון ביהדות, אך יהלומים מוחבאים בפנים. ההשקעה משתלמת מאד! אוצרות רוח אדירים מחכים לך! משאלותיך נראה שהבגרות הנפשית שלך הגיעה למצב בו תוכלי להבין דברים לעומק. הלואי שנדע כולנו לנצל את הזמנים הללו להתקדמות.
בעזרת ה' נעלה מעלה מעלה,
מיכאל, חברים מקשיבים

כתבות נוספות