שאל את הרב

מנהגים של הורים

חדשות כיפה הרב שמואל אליהו 09/02/02 15:57 כז בשבט התשסב

שאלה

לכבוד הרב

שלום רב

*האם יש בעיה הלכתית בכך שאדם מחליט לשבור מנהג מסוים (להקלה) שהיה נהוג אצל משפחתו: לא מנהג שהוא כבר הלכה בשל היות אדם חלק מעדה מסויימת (כגון קטניות),אלא מנהגים שהם בעצם החמרה לדוגמא: אכילת בשר לא גלאט, ג'לטין, התגלחות בספירת העומר וכו' אף אם היה נהוג להחמיר בעניינים אלה?

*מדוע אנו מחויבים בימינו לקיים דברים שלא רלוונטים בימינו, או שנלמדו ממקור שכבר לא רלוונטי בימינו?

הסבר: לדוגמא ההתגלחות בזמן חול המועד נאסרה בזמן שלכולם היו זקנים (כדי שיעשו זאת לפני החג)

אולם, בימינו יש יהודים רבים שאין להם זקן וזה מכוער כשהם לא מתגלחים, האם חז"ל רצו שיהודי יראה מכוער בחג, כשהוא לא אבל?

או לדוגמא חיוב כיסוי הראש לאישה נלמד מהמקור של האישה הסוטה שפרעו את שערות ראשה (מפני שזה היה בזיון בשבילה). אבל בימינו זה כבר לא בזיון, במקומות רבים בעולם, אז מה הבעיה שאישה תלך גלוית ראש במקומות אלו ,הרי זה לא יוצא דופן שם? וגם לגבי שלושת רבעי-זה כבר לא נחשב ערווה?

(אגב אני לא מסכימה עם הטענות הנ"ל ויש לי כמה תשובות אבל זה לא הספיק בשביל להסביר למישהו, אני צריכה ,אם אפשר, תשובה מפורטת עם מקורות)

תודה רבה !!!!!

תשובה

בס"ד

שלום וברכה

רוב המנהגים לא נוצרים סתם בידי אנשים שחיו סתם כך והחליטו לאסור על עצמם דברים סתם כך.
אבותינו היו אנשים חכמים ואע"פ שהיום אנו רגילים לראות את עצמינו כחכמים הכי גדולים שקמו אי פעם עלי אדמות, האמת היא לא כל כך כזו. נכון הוא שמבחינה טכנולוגית ומדעית אנחנו יותר חכמים, אבל יש הרבה שחושבים שהסכנה הקיומית שיש היום על האנושות מגמדת כל הישג טכנולוגי הסיכון של מלחמה אטומית או של "חור באוזון" וזיהום האויר - אינם שוים ב"נזק המלך".
אני מאלה שחושבים כי את הנזק הסביבתי ניתן בהחלט לתקן ולהמנע מנזקים נוספים אם היינו יותר בני אדם ויות מתחשבים אחד בשני. לדעתי אין צריך לעצור את ההתקדמות המדעית והטכנולוגית. אבל בהחלט אני לא בטוח שאנו יותר מוסריים מאבותינו - אולי. מה שבטוח שאנחנו בודאי לא יותר חכמים מהם – רק אולי אנו יודעים יותר. זה הכל.
מכאן הצורך להיות קצת ענווים בפני מנהגי אבותינו החכמים, ולא למהר ולזרוק אותם כאילו חיברו אותם אנשי ימי הביניים או בטלני העיירה בפולין.
חיברו אותם אנשים שאנו מכירים אותם היטב דרך ספריהם ודרך תשובותיהם ההלכתיות. כל המעיין שם רואה כי הם היו חכמים גדולים מאוד מאוד – הרבה יותר מהרבה חכמים מחוכמים בדורותינו.
ומכאן לתשובות על שאלותיך:
על דברים כמו "תגלחת בחול המועד" כבר נשתברו קולמוסים רבים וכדאי לקרוא את ספרו המאלף של הרב חיים סבתו "אמת מארץ תצמח" הנוגע בבעיה זה בדרך אגב אע"פ שהיא בעיה מאוד מרכזית בספרו.
לעצם הענין אני חושב כי היתר תגלחת בחול המועד הוא נכון מכמה טעמים.
1. הדרך הנכונה ביותר לפי אלוקים כפי שמופיע בתורה היא כנראה לגדל זקן. כל הסתירה הזאת שהעלת בשאלתך נפתרת על ידי כך שנזנח את אופנת האירופאית המגולחת ונחזור לדרך אבותינו שהיו מגודלי זקן. כך הרי כתוב בתורה "לא תשחית פאת זקנך". שמא יאמר אדם הרי רק להשחית זקן נאסר אבל לגוזרו במספרים ודומיהם - מותר כמו שלימדונו חז"ל. נשיב לו "אמת" אבל מי שמסתמך על דברי חז"ל שמותר לגלח זקן במספרים - חייב להסתמך עליהם גם בענין תגלחת בחול המועד. עוד יש לזכור כי על פי האמת ועל פי חכמי האמת כוונת התורה בלי כל העקיפות היא לגדל ממש זקן ולא לגזור אותו במספרים וכד'.
2. יש דבר מאוד חשוב אולי בפני עצמו אולי רק כצירוף לשאר. אם אנחנו נתחיל להתיר לעצמנו כל דבר על פי הבנתנו אנו עלולים לפרוץ עוד ועוד דברים אחרים. אולי בחלק מהם נצליח ואולי נכשל באחרים. סברה זו לא אומרת כי אין לנו רשות לעסוק בדברי חז"ל להפך אנו עוסקים בהם ופוסקי בהם הלכות מאוד חשובות, אבל צריך להזהר מחידושים שאין להם מקור מוסמך מהחשש דלעיל
3. יש עוד סברה והיא לפי דעתי העיקר. כל חידוש הלכתי כגון זה צריך סמכות של רוב מנין ובנין של חכמי ישראל. היום כל רב הוא רב לקהילה שלו ואין סמכות מאחדת לכלל ישראל. סמכות שכזו היא בית הדין הגדול שבירושלים. הוא ורק הוא מוסמך לשנות גזירות חז"ל ותקנותיהם. והוא ורק הוא מסוגל לקבוע הלכות לכלל ישראל. אם כל רב יתחיל לחדש חידושים ולבטל תקנות יתרבו מחלוקות בישראל וזה הדבר האחרון שאנחנו חסרים. רק מאחדות תבוא גאולה.
4. עוד טעם יש והוא גם כ"צירוף" לשאר הטעמים. שלא תמיד אנחנו יורדים תמיד עד סוף טעמיה של כל הלכה, וגם בהלכה זו.
5. דבר אחרון צריכה את לדעת שעל אף כל האמור לעיל יש רבנים חשובים שמתירים תגלחת בחול המועד – חלקם אמרו זאת רק להלכה ולא למעשה מטעמים דלעיל. חלקם התירו רק בצנעה ובשעת דחק, וחלקם הקטן התירו לכולם בפרהסיה. מדברי את רואה שאני חולק עליהם.

עניתי לך רק על נושא של תגלחת בחול המועד אבל העקרון הוא נכון לכל הדברים ולכן העבירי את העיקרון למקרים אחרים.
בענין כיסוי ראש עניתי כבר במקום אחר וראי באתר.
בענין מנהגים אחרים אוכל לפרט אם תשאלי על ענין מסוים כי היה נראה לי שאת רוצה לדעת על עיקר הענין. אם תרצי על פרט – שאלי שנית.

כתבות נוספות