יש לי וידוי: המסעדה האיטלקית "פלומינו" נמצאת במרחק של 8 דקות הליכה מהדירה שלי, ובכל זאת ישבתי בה רק פעם אחת. אני לא גאה בזה, אבל בכל פעם שעברתי שם אמרתי לעצמי שמתישהו אשב שם, והנה סוף סוף זה קרה. לקחתי חברה טובה וחובבת בצקים ויצאנו לדרך.
במסעדה פגשנו את הבעלים שהסביר לנו את הרעיון הכללי של המסעדה: איטליה, גרסת ישראל. מעין ניסיון לקחת את המנות האיטלקיות הקלאסיות עם אינטרפרטציות שיתאימו לחיך הישראלי. גם התפריט עצמו לא מסודר לפני מנות ראשונות ועיקריות, אלא לפי חלוקה איטלקית מסורתית.
אז מה אכלנו?
סלט קיסר (76 שקלים) - לבבות חסה רומית, רוטב קיסר, קרוטוני גב'טה, ביצה רכה ופרמג'אנו רג'אנו - די קלאסי, כזה שמתאים לחלוקה ובעיקר עוזר לרענן את הפה בין כל הביסים של הבצקים, והיו הרבה כאלה. כנראה שגולת הכותרת שלנו הייתה דווקא ארנצ'יני (63 שקלים) עם רוטב איולי פלפלים ופמג'אנו רג'אנו. בסך הכל שלושה כדורים זהובים, והמחיר לא זול, אבל זה היה הארנצ'יני הכי טעים שיצא לנו לאכול. אורז דביק ודחוס, גבינה נמתחת מקצה לקצה, קריספיות מקסימלית, ביס חלום.
בגזרת הפסטות, היינו חייבות לטעום כמה שיותר. לקחנו את הטורטליני קסבייה (84 שקלים) פסטה טרייה במילוי קרם ארטישוק ירושלמי בקרם עגבניות מגי, שהבעלים הגדיר כמנת הדגל של המקום ואחת הפסטות הנמכרות ביותר. האמת, בצדק. לא ידענו למה לצפות משילוב של פסטה וארטישוק, וזה התברר כהצלחה אדירה.
לקחנו גם ריגטוני אל פיסטקיו (79 שקלים), פסטה בקרם פיסטוק טהור עם פיסטוקים קלויים ופרמג'אנו רג'אנו. עוד לא יצא לי לטעום מעולם פסטה ברוטב פיסטוק, והמראה שלה יכול קצת להפחיד, אבל עבורי זאת הייתה אחת המנות הנפלאות של הערב. הטעם של הפיסטוק עדין יחסית והקרם עוטף את הפסטה מכל כיוון, והפרמז'ן מוסיף עוד קלילות ועניין.
הפסטה השלישית הייתה מתוך תפריט צדדי, המכונה "Chef's table", מה שאנחנו מכירים כ"מנות ספיישל". בחרנו את אניולוטי פולנטה (68 שקלים) עם קרם פטריות פורטבולו, קונפי כרישה ושמן כמהין שחור. אל תתנו למילים המאיימות להפחיד אתכם: מדובר בפסטה טעימה ועדינה שכל חובבי הפטריות יאהבו. הכרישה לא מורגשת כפי שציפיתי, אבל החשש שלי שהפולנטה תהיה כבדה מדי התבדה עם הביס הראשון.
היו עוד שתי מנות לפני שעברנו לקינוחים: פילטו די ספיגולה (138 שקלים) - פילה לברק וניוקי בקרם לימון. הדג היה עשוי היטב, אבל דווקא הניקוי הפתיע אותנו לטובה (ואתם יודעים כמה קל להרוס ניקוי). בגזרת הפיצות בחרנו בפיצה אפומיקטה (78 שקלים) עם רוטב עגבניות, מוצרלה מעושנת, סלק, בטטה, דבש ופטרוזיליה. זה נשמע כמו פיצה לאמיצים בלבד, אבל האמת שמדובר בפיצה די סטנדרטית עם טעמים מאוד עדינים. שווה לנסות.
לא יכולנו לוותר על קינוח, אז סיימנו בקינוח הבית, קנולי (46 שקלים) - בצק יין פריך ממולא בקרם מסקרפונה ומי ורדים. הבעלים הסביר לנו שבמקור ממלאים את הבצק המטוגן בגבינת ריקוטה, אך כשניסו למכור אותו כך הבינו שהשילוב כבד מדי לחיך הישראלי. ברגע שהחלו להשתמש בקרם מסקרפונה, קליל יותר ועדין יותר, הפך הקינוח לאחת המנות הפופולריות ביותר במסעדה.
המסעדה מציינת חמש שנים להקמתה ומשיקה שורת חידושים קולינריים. במסגרת החגיגות הושק תפריט שף מתחלף: בכל חודש ייכנסו לתפריט חמש מנות חדשות, עונתיות ומדויקות, שיאפשרו לקהל לגלות בכל ביקור חוויה אחרת. המהלך נבנה בשיתוף השף שלומי בן שלום, ששירת בשנתיים האחרונות מאות ימי מילואים. כעת, עם חזרתו למטבח, היצירה הקולינרית מקבלת עבורו משמעות אישית עמוקה יותר מתמיד, דבר שבא לידי ביטוי בתפריט השף החדש, שמביא איתו רגש, דיוק ותשוקה מחודשת.
Palomino - פלומינו
המלך ג'ורג' 41, ירושלים
שעות פתיחה: א'-ה' 17:00-00:00, ו' 9:00-14:00, מוצ"ש 21:00-00:00
חניה חינם ללקוחות המסעדה החל מהשעה 16:00 חניון היכל שלמה - רחוב המלך ג'ורג' 58
כשר רבנות ירושלים
הכותבת הייתה אורחת במסעדה
