מלחמה

שלום וברכה

את לא צריכה להתנצל על כך שאת חושבת בדרך בה את חושבת* למעלה מכך, העובדה שיתרעמו עלייך אינה צריכה להעלות ולא להוריד. נאמר בתורה "לא תגורו מפני איש", וצריך לקיים מצווה זו במלוא העוצמה. כמובן, אין מצווה חס ושלום לומר תמיד דברים מרגיזים ולא מקובלים, כי אם להיות נאמן לאמת שלך, ולא לפחד כלל, אך בד בבד להיות קשוב לאמתות אחרות, ולנסות לבחון את עצמך כל הזמן.

הבלבול המסוים שאת נמצאת בו הוא מובן במצב בו כולנו נמצאים. עכשיו צריך לנסות לסדר את המחשבות:

המבצע הזה הוא תוצאה של מציאות בלתי אפשרית: מדינה אינה יכולה לאפשר לעצמה חיים כאשר שכיניה יורים על אזרחיה קסאמים. מותר לעשות אפוא כל מה שצריך כדי למנוע מציאות זו.
זו נקודת המוצא של מבצע זה.
מכאן ואילך ועל בסיס נקודה זו את צודקת מאוד מאוד: טוב שהחיילים מרגישים שזה מה שצריך לעשות אולם לא טוב שנהנים לעשות זאת וששים להרוג* צה"ל חייב להישמר בכל מאודו מאצבע קלה על ההדק, ומהזנחת הזהירות לנסות שלא להרוג את מי שלא נמצא במעגלי הלחימה. ניסיון זה צריך להיות חלק מהמשימה המבצעית, אולם יש להדגיש כי אם השאלה היא פגיעה בחיילי צה"ל או באזרחים – חיי חיילי צה"ל קודמים*
הקו המנחה אותנו הוא דברי חז"ל על יעקב אבינו: "וירא יעקב – שמא ייהרג* ויצר לו – שמא יהרוג אחרים". אנחנו מקדימים את החשש שמא ניהרג והוא החשוב ביותר. אולם חשיבות זו אינה מבטלת את הצער, ואת החובה לנסות באופן מתמיד שלא להרוג אחרים במקומות בהם הדבר אפשרי ולא חיוני.

על כן, טוב יהיה אם תתפללי בראש ובראשונה להצלחת המבצע ולשלום חיילינו, אך אל תשכחי לחתום את תפילתך (כמו את כל התפילות כולן) בתקווה ובבקשה מריבונו של עולם כי יביא שלום עלינו ועל כל ישראל.


כל טוב