מידות

שלום רב!

כל מקרה צריך לבחון לגופו, אך בצורה כללית. יש מוסר התורה, הוא המצוות, ויש את המוסר הטבעי, מה שהאדם מרגיש שמוסרי מבחינתו. כל עוד המוסר הטבעי, שמשתנה בין אדם לאדם, לא נוגד את מוסר התורה, סימן שאותו אדם בדרך נכונה.
צריך לבחון את המקרה ולראות האם אותו מקום עבודה, פיטר אותך מכיוון שהכי טוב למקום מכל בחינה אפשרית לפטר אותך, או שח"ו היום אנשים שרצו להרע לך ולכן דאגו לפיטוריך, לא צריך לציין שבמקרה שאנשים רצו להרע לך ולכן דאגו לפיטוריך, יש צורך להזהיר את מי שזה נוגע אליו, ואך ורק את מי שזה נוגע אליו ויכול לעזור לו ולא אף אחד אחר, וכמובן לא על-מנת לפרוק את התסכול אלא רק בכוונה אמיתית וטהורה כדי לעזור להם להימנע בפגיעות כאלה ואחרות, אך במקרה שאין הדבר כך, זאת אומרת, שלא פוטרת כי רצו להרע לך אלא משיקולים של החברה, אין כאן שום מקום לספר על כך לאנשים אחרים מכיוון שלכל חברה יש את השיקולים שלה מה לעשות כדי להתפתח או במקרה אחר, להמשיך לשרוד, ולכן לפעמים יכול להיראות שמישהו רצה להרע לך אך לא כך הדבר באמת, וכאן באמת יש מקום לראות איפה ואיך יש לשפר את המידות, לפעמים זה תלוי רק בהסתכלות על המצב והבנה שבאמת לא נעשה שום כוונת זדון להרע. ואם במקרה כזה אתה מחליט לספר על אנשים מסוימים דברים כאלה, עלולה להיות כאן הוצאת שם רע וכך גם פגיעה בכבודו.
בנוסף כמו בכל דבר בחיים יש כאן קשר לעניין הביטחון בה', שבעצם, כל מה שקורה לאדם, הוא צריך להאמין שזה מה' ית' ולבטוח בו שכל מה שהוא עושה זה לטובה, כי רק במקרים יחידים אפשר לראות בבירור איך דברים שהאדם רואה אותם על פניהם בתור לא טובים לו בסוף נראים לו כטובים. ולכן אני בטוח שגם כאן במקרה זה ה' איתך וכל מה שקורה אותך הוא לטובה, ואם כל היא תפיסתנו ממילא הסתכלותנו על המציאות הרבה יותר יפה ואמיתית, וכך כל הרגשות החיצוניים שעלולים להביא אותנו להבנה לא נכונה של המציאות (כאמור לעיל) מתבטלים כלא היו.

בעזרת ה' שנזכה לראות את המציאות בצורה הכי נכונה ואמיתית, ובשורות טובות, אמן.

בברכה,
עומר.