שאלה
שלום , אני הדר בת 13 .
תפילת שמונה עשרה ידועה כתפילה האישית והאינטימית ביותר עם הקב"ה , וכולנו רוצים להתפלל אותה באמונה , נחת ושמחה בעבודת ה' .
הבעיה שלי היא , שבתפילת שמונה עשרה עולים לי בראש כל הדברים הטמאים שראיתי , בשוגג , או מתוך חוסר ידיעה מוקדמת וכו' ... אני נזכרת ברגעים העצובים שפוקדים אותי הרבה בזמן האחרון ובכל דבר שמונע ממני לגשת אל התפילה בשמחה ונחת .
אני אומרת את המילים אבל אני כאילו לא שם , וכל המחשבות סוחפות אותי למקומות אחרים , לא טובים כלכך .
ואני מבקשת מה' שיעזור לי לשכוח , אבל זה ממשיך , ואף מחמיר !
מה אוכל לעשות בכדי לגשת לתפילה , ללימוד התורה , בטהרה ושמחה ?
ועוד דבר , בעקבות משבר שאירע לי בחודש האחרון אני בדיכאון כמעט תמידי . מה יכול לעזור ? אני מרגישה שאני " נופלת לייאוש " שאי אפשר לקום ממנו !
אשמח לתשובה !
הדר .
תשובה
לשואלת שלום רב.
כמה רעיונות.
א. ללמוד על ערכה של תפילה ולימוד תורה.
ב. ללמוד את תוכנה של התפילה, פירוש המלים והרעיונות.
ג. לשהות קצת לפני התפילה ולהתרכז במה שאת הולכת לעשות עכשיו.
ד. להתקדם עם הכוונה צעד צעד. להתחיל עם קריאת שמע וברכות ראשונות של תפילת עמידה שבהם את מקפידה שבעתיים שלא לחשוב על דברים אחרים וחוזרת שוב אם לא התכוונת, ואחרי שמתרגלים להתכוון בהם היטב ולהחזיק בהם מעמד שלא לחשוב על דברים אחרים, להרחיב את מעגל הכוונה גם לקטעים נוספים.
ד. כמובן לצמצם את הדבר4ים הלא טובים שעוסקים בהם במשך היום!
ה. לנסות לזהות מהם הגורמים שמסיחים את דעתך ולסלקם - חברות שמפטפטות וכ'.
בברכה
אפי קיציס