שאלה
אנא ה' הושיעה נא!!
אני לא חושבת שיש דרך להגדיר את המצב שלי אחרת!!
שלום כבוד הרב,
אני בחורה בת 17 (מבוגרת לגילי ויודעת מה רוצה מעצמי) אני חוזרת בתשובה שנתיים וחצי, באתי מהעולם ההפוך לגמרי. כיום ב"ה משתדלת לעשות את רצון ה' כמה שאפשר ומקפידה על קלה כבחמורה.. הסיפור מתחיל לפני שנתיים, ילדה בת 15 חוזרת בתשובה חצי שנה, רואה בחור בשיעור תורה קצת מוכר מהעבר. איך שהוא מתפתחת שיחה של: אשריך! מה חזרת בתשובה?! משני הכיוונים.
שיחה זו הובילה לקשר די ארוך ומפרך, במהלכו שנינו התחזקנו יחד בצורה אדירה. כתוצאה מהקשר עזבתי בית ספר חילוני והבחור נכנס ללמוד בישיבה. לא העזנו לדבר על הקשר שבינינו אבל מה?! לשנינו ולסובבים אותנו הכל היה כבר ברור מלכתכילה (אגב האמהות שלנו כיום חברות הכי טובות!!) לאט לאט התחלנו להוריד במינון הקשר בתקווה שנשתמע ביום מן הימים. זה לא היה קל היו הרבה נפילות בדרך (של שיחות לא יותר מזה חס ושלום) ואז ביום בהיר אחד, אני מקבלת טלפון שבו הוא מבשר לי שהוא קיבל צו גיוס ונורא חשוב לו לשמוע מה אני אומרת על זה.. אני את הדעה שלי הבהרתי חד משמעית שאני ילדה חרדית ולי זה לא מתאים... שוב חזרנו לדבר תקופה ועצרנו את זה איכשהוא מהידיעה שזה לא צנוע וכו'..כיום נודע לי שהוא פשוט עזב את הישיבה ומתכנן להתגייס..נורא כואב לי כי אחרי שנודע לי נפגשנו ודברנו על הקשר שלנו הוא אמר שהוא היה בטוח שאני והוא זה זיווג מאת ה' ושתוך שנה מקסימום אנחנו מתחתנים, הוא הרגיש ירידה מבחינה רוחנית (שומר שבת, תפילות כשרות ותו לא!!) היום כבר 3 חודשים שאנחנו לא מדברים, הוא דואג להעביר לי מסרים ואני פשוט מבולבלת אני נורא נקשרתי אליו והוא לא יוצא לי מהראש..אני לא יודעת מה לעשות!! אני לומדת בבית ספר חרדי ואני יודעת שזה לא יתכן שאני אהיה בקשר עם מישהו שירד מהדת...מה לעשותתת!?!?לשכוחח אותו!?!?איךך?!?!
הקטע הוא שזה לא משחק ילדים שנינו מאוד בוגרים לגילנו ושרקמתי המון ציפיות מהקשר הזה.
ב"ה א חסר לי כלום אני ניראת טוב, אהובה על הבריות ולא תיהיה לי בעיה למצוא חתן...השאלה מה עושים עם הפצע שבלב!!!
תשובה
שלום וברכה
השאלה שאת שואלת היא מורכבת מאוד וקשה מאוד לכתוב עליה תשובה קצרה וחכמה באינטרנט.
מה שאני כותב הוא "עזרה ראשונה" בלבד:
א. הדבר הטוב ביותר הוא לא לעבוד לפי מסגרות ולפי קביעות. העובדה שאת חרדית אינה מונעת בעדך להינשא למישהו שהוא בצבא. לעומת זאת, נראה שלא מתאים כי תקימי בית עם מישהו שאינו שומר מצוות ואינו נאמן למצוות.
ב. יש ירידה רוחנית מסוימת בצבא. אפילו התורה מודעת לכך והיא לימדה את מצוות "אשת יפת תואר" בה היא מדברת כנגד יצר הרע שיש בצבא. זה שלעצמו אינו האסון. השאלה היא האם הוא כואב את זה, האם הוא מתכוון לשקם את עצמו, האם הקשר ביניכם יעזור לו לחזור ולבנות את עצמו כראוי או לא. אם התשובה היא לא – הדבר הנכון ביותר לעשות הוא להתנתק, כי זה לא מה שמתאים לך ולא מה שאת רוצה. אם את רואה שהתשובות חיוביות, את לא צריכה להחליט עכשיו, אולם תראי כמשימה דווקא לעזור ולחזק אותו. בין אם תקימו בית ביחד ובין אם בסוף לא.
ג. גם בשל גילך את לא חייבת לקבל הכרעות מידיות. תני זמן מסוים לראות איך הדברים מתקדמים אצלו.
אני מקווה שעזרה ראשונה זו מסייעת מעט, ואשמח להמשיך לסייע אם תרצי.
כל טוב