שאלה
שלום כבוד הרב,
רציתי לשתף אותך במשהו ואשמח אם תציע לי מה לעשות.אני בת 15 בקשר עם מישהו בגילי כמעט שנתיים,ניסינו להיפרד וזה לא הלך.
אני אוהבת אותו, אני יודעת שאם לא נהיה יחד אני סתם אהיה בדיכאון.
אז אני שואלת למה?
מה הבעיה אם אנחנו לא נפגשים, רק מדברים??,חשוב לציין שעד עכשיו ב"ה שמרנו נגיעה.למה שלא נדבר, זה חשוב וזה תורם לשנינו וקשה מאוד להיפרד, וגם אני לא מוצאת שום טעם להיפרד אם הוא כל הזמן במחשבה שלי...
אי אפשר לשמור על הקשר שהוא ככה, על 'אש נמוכה'??
אודה לרב אם יוכל לענות בהקדם כי זה מאוד חשוב לי..
תודה רבה.
תשובה
ב"ה
שומות.
עקרונית, זה לא בריא. לא בריא להיות עסוקה כל היום בחבר. בגיל שלך את צריכה לחשוב רק על עצמך. לפתח את עצמך. לא להתחשב בזולת. לטפס עד רום שמי שמיים. לחלום, להיות, להחליט ולהתחרט. זוגיות מעכבת. היא לא מאפשרת סוג של דינאמיות.
עכשיו את צריכה להעמיק את הקשר שלך עם עצמך. לא עם זולתך. לכן, אינני מבין את הצורך העקרוני בחבר.
נכון, ברמה הפורמלית אתם בסדר אבל הרהורי עבירה קשים מעבירה. את כל הזמן איתו. זה לא בריא, זה לא נכון.
בכל מקרה, אם קשה לך הניתוק ואת רוצה לשמר קשר פשוט ושטחי ללא מפגשים מרובים - בדיעבד גדול- ניתן להמשיך אבל דעי שאתם נפגעים מכך!
ביקר,
שי