שאלה
שלום וברכה.
אני בת 20, "דוסית" מבית, ויוצאת עם בחור בתהליך של חזרה בתשובה. ב"ה הקשר בנינו מצויין, זורם, פותחים הכל, באמת משהו לא מצוי.
אנחנו שומרים נגיעה, אחרי הרבה שנים שהוא לא שמר, וב"ה אין לנו שום נפילות. הוא התקשר אלי עכשיו, ב3 לפנות בוקר, בסערה מאוד גדולה. דיברתי איתו בתחילת הערב הוא הלך ליום הולדת של חבר טוב. כל החברה שלו היו שם- גם החברה הקודמת שלו. היא ביקשה ממנו ובאישור שלי הם הלכו הצידה לדבר. היא בכתה וכו' והוא נפל וחיבק אותה. הוא לא יודע איפה לשים את עצמו, באמת מתחרט, הוא בחור של שכל שסמך יותר מידי על השכל וזה הפיל אותו, וברור לי שפעם נוספת זה לא יקרה, בלי קשר אלי. הוא מרוסק. רק בשבת הוא לקח על עצמו להתחיל להניח תפילין באופן קבוע. מוצ"ש הוא הוריד מהם את האבק. ועכשיו הוא נפל. ואני אנא אני באה.
מחר אנחנו הולכים לרב שלו. ואין לי מושג מה יהיה. הוא מרגיש לא ראוי לי. אני גם קצת אובדת בתוך הסבך. איך ממשיכים? אני סומכת עליו, ורואה את זה כנפילה ולא בגידה. הבחורה עוד 3 שבועות עוזבת את הארץ והוא כבר הודיע לה שאין שום דיבור בניהם, אף מילה. חבל לי עליו ועלי. נוצר בנינו קשר מדהים, ואני לא רוצה להפסיד אותו. מצד שני- צריך לצאת מהמקרה הזה עם החלטה לעתיד כדי שהוא לא יפרק. מה עכשיו? אני באמת לא יודעת מה לחשוב.
מתנצלת על הבלאגן והחוסר בהירות.
תודה רבה.
ואם אפשר לא לפרסם את השאלה באתר אני אשמח.
תשובה
לשואלת שלום רב.
קשה מאד לענות על שאלה כזאת כיון שאינני מכיר אתכם ולא שמעתי מה הבחור מספר ומה בדיוק היה ביניהם וכו'. לכן אומר כמה הערות שעלו במחשבתי כשקראתי את דברייך, ואת תראי מה מזה מתאים לך.
בעיקרון צריך לדעת שתשובה זה תהליך לא פשוט. זה לא בא בבת אחת ויש עיכובים ובלבולים. גם אם הוא התחיל שבוע שעבר להניח תפילין, וגם אם הוא התחיל לא מזמן לשמור נגיעה וכו', עדיין לא הכל זורם חלק. זה לא צריך לשבור אותנו ולא לייאש. צריך להמשיך להתמודד.
מה שבעיקר מעודד זה שהוא מיד הבין שיש כאן משהו לא טוב, ומיד הוא התקשר אליך וברור שהוא מתחרט. תשובה אמיתית מבוססת על חרטה (כך כותב הרמב"ם).
בסופו של דבר את צריכה לזכור שהוא בתהליך, וכל החלטה שלך צריכה להתחשב בזה.
אקווה שעזרתי קצת.
בברכה
אפי קיציס
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם