שאלה
שלום רב,
לאור ימים סוערים אלו (המשט הימי וקישוריו..) עולה בי שוב השאלה וביתר שאת-
מהי עמדת התורה ביחס לנושא זה?
השאלה לא מסתכמת פה היא רחבה יותר, אנו חווים במדינת ישראל 2010 ארועים מרעישים כגון אלו לעיתים ובכלל שגרת יום של מאבקים עם האויבים, מה דעת התורה? מה דעת רבותינו ואנשי המעשה שבנו? שמעתי מספיק אנשי תקשורת ופוליטקאים אך לא שמעתי אנשי רוח. יתכן ולא חיפשתי מספיק ואשמח לקבל הכוונה. אך יתכן גם שלא משמיעים קול. בנושאים קריטיים כגון- מה היחס לערביי ישראל? מה היחס אל העולם ואל אמריקה? ולסיום האם יש גוף רציני שדואג להצמיח אנשי אמונה אל התקשורת, אל הממשלה ואל נקודות המפתח?
תשובה
שלום לך.
אינני מתכונן להשיב לשאלתך, אך אגיב עליה.
הגמרא במסכת שבת, דף ל"ג מספרת את נסיבות בריחתו של ר' שמעון בר יוחי מפחד השלטון הרומי:
ישבו רבי יהודה, ורבי יוסי ורבי שמעון, וישב יהודה בן גרים איתם.
פתח רבי יהודה ואמר: כמה נאים מעשיהן של אומה זו (הכוונה- לשלטון הרומי בארץ ישראל) תקנו שווקים, תקנו גשרים, תקנו מרחצאות.
רבי יוסי שתק.
נענה רבי שמעון בן יוחאי ואמר: כל מה שתקנו- לא תקנו אלא לצורך עצמן: תקנו שווקין- להושיב בהן זונות; מרחצאות- לעדן בהן עצמן; גשרים- ליטול מהן מכס.
הלך יהודה בן גרים וסיפר דבריהם, ונשמעו למלכות. אמרו (ה"מלכות", כלומר: השלטון הרומי):
יהודה שעילה (ששיבח את השלטון)- יתעלה
יוסי ששתק- יגלה לציפורי
שמעון שגינה- יהרג.
עד כאן לשון הגמרא.
נתאר לעצמנו כי "מישהו" היה מריץ שאלה לאתר "כיפה" באותם ימים, בעצם ימי השלטון הרומי בארץ ישראל: : מה דעת התורה על השלטון הרומי?
מה היה מקבל כתשובה?
תלוי אל מי מהחכמים היתה מגיעה השאלה באתר "כיפה". האם לר' יהודה, או שמא לר' יוסי, או שמא לר' שמעון בר יוחי....