שאלה
לרב שלום.
שאלתי היא לגבי המהמנות ההיסטורית של מדרשי חז"ל.
איני מודדת אותם ע"פ ההיגיון כי אני מודעת לטענה כי יש דברים הנשגבים מבינתי אך יש מדרשים שסותרים אחד את השני וכן ידועה הטענה בקרב מרצי באוניברסיטה (אני סטודנטית לתואר שני בתנ"ך)כי חלק מהם התווספו מאוחר יותר רק שלא ניתן לדעת מי מהם.
אני מודעת לעובדה כי מטרת המדרשים היא לא בהכרח ללמדנו על המתרחש מבחינה היסטורית אלא יש ומסרם הוא חינוכי וכו'.
תשובה
שלום וברכה
כשאומרים שמדרשי חז"ל אינם 'מהימנים' מבחינה הסטורית, נלוית לאמירה נימת גנאי. כפי שכתבת, האמת היא שרבים ממדרשי חז"ל לא התכוונו כלל לספר עובדות הסטוריות. ממילא אין כאן שאלה של 'מהימנות' הסטורית. שאלה זו קיימת רק לגבי מקור שברור שהתכוון לספר על ההסטוריה.
מכיוון שמדרשי חז"ל באים ללמד אותנו אמיתות רוחניות, לא ברור אילו מדרשים מתארים עובדות שהיו, ואילו לא.
למרות זאת, תחושת הלומד היא שיש מדרשים שמתארים עובדות. אף ההסטוריונים של תקופת חז"ל מרבים ללמוד ממדרשים ואגדות חז"ל. אך קשה למצוא קריטריון ברור בשאלה איזה מדרש מספר על מה שהיה ואיזה לא.
סתירות בין מדרשים עשויות לבטא תפיסות רוחניות שונות. סתירה כזו בתיאור 'עובדה' הסטורית, יכולה להצביע או על מחלוקת בשאלה מה היה (גם זה יכול להיות), או, ואפשרות זו מסתברת יותר, על מחלוקת עקרונית כלשהי.