שאלה
יצאתי כמה שבועות עם בחור מקסים. במהלך המפגשים נוצר בינינו קשר, שמרתי על הלב שלי עד שהשתכנעתי שזה רציני ובאיזה שהוא מקום כבר נתתי את הלב. כעת הוא אומר שהוא מפחד ולא יכול להתחייב. נתתי לו ארכה של שבוע והוא אמר לי לא. קשה לי לעבור על זה לסדר היום. אני לא רוצה לוותר עליו. דיברתי איתו שוב והוא מרגיש שהוא נדחק לפינה, שהוא עדיין בתוך מקום מבולבל. הוא רוצה ללכת לסדנת שקוף ומביע רצון שאהיה לצידו בתהליך שהוא עובר שם. מצד אחד אני מאוד רוצה להיות שם בשבילו. החיתוך שעשינו כואב לי. הבלבול שלו לא מפחיד אותי. עם זאת זה כל כך נוגד את המקום שאני מכירה כדעת תורה. האם זה מעבר על גבולות התורה הקדושה, כי אם כן, אעשה תשובה, אתגבר, אשמח, כי את זה אני רוצה מעל הכל. האם זה באמת המקום שהתורה באה ושומרת עלינו שלא להיפגע - שעד שאין הצעת נישואין, לא לתת את הלב?
המשך של קשר כזה יכול אולי להזיק לי. כי אם עכשיו כואב לי, מה יקרה יותר מאוחר? ויכול להיות שאם אתאזר בסבלנות ולא אוסיף לדחוק, אולי זה יקרה אם יעלה רצון מלפניו יתברך.
גם הוא שואל את אותה השאלה. האם ניסינו לדחוק את השעה? הוא אומר שזה היה אחד השבועות הקשים בחייו. מצד שני האם מותר למשוך קשר ללא אירוסין? שרבי נתן אמר על זה שמבול של אש בא בגלל זה?
האם במקרה שלנו, המורכב, רווי החרדות, יש מקום לתהליך אחר מכרגיל או שזה סתם טענת אונס של היצר הרע? בכל מקרה עלי לחדד את הגבולות בעניין. אני רוצה להיות מדוייקת.
תשובה
נשמה יקרה,
חלק מהדיוק שלנו כבני אדם הוא העובדה שאנחנו אנושיים ויש לנו מרחב טעות. רק השם תמיד מדויק. ברור שקשר שידוכים פותח את הלב ויש בו הימור גדול להתאכזב, אבל אין דרך אחרת. כמובן שצריך לעשות את כל המאמץ, מצד אחד להיפגש מתוך גילוי לב, ומצד שני לא ממש לתת את הלב. עד שלא מחליטים בוודאות להתחתן אסור לתת ללב להיפתח לגמרי וגם אחר כך עד החתונה זה צריך להיות מאד בזהירות ובעירבון מוגבל. כדי לא לעבור גבולות הלכתיים וכדי לא להסתבך רגשית שלא לצורך.
לפי מה שאת מתארת נראה לי שכבר נפגשתם מספיק כדי שכל אחד ידע אם זה כן או לא. ואם הוא אומר "לא" אני חושב שזה לא הוגן להגיד לך "לא" אבל מצד שני "כן", ו"בואי נמשיך איזה קשר". אין שום ברכה בקשר שלא למטרות בירור (שכבר גמרתם לעשות). אני חושב שהכי בריא, עם כל הכאב, זה פשוט לנתק את הקשר ולהמשיך הלאה. אם הוא בשלב כזה או אחר פתאום יחליט שזה מתאים לו והוא מעוניין להינשא - תשקלי את זה מחדש. אבל תשתדלי להתרכז בתמימות בהווה מתוך אמונה שאם הוא באמת שלך, אף כוח בעולם לא ימנע אותו מלהגיע אליך ברגע שהשם יחליט, גם אם תצטרכו להמתין או לעבור פגישות עם אחרים בזמן הזה.
ולגבי כל הצער והכאב, צריך להאמין שהכל מדויק לגמרי מאת השם יתברך, וכל רגע של המתנה וציפייה, וכל ספק או אכזבה בעניין שידוכים (כמו בכל עניין אחר) מונהג ברחמי שמיים כפי הנצרך לתיקון נפשך ורפואתה, ולא גרם אחד יותר חלילה.
ויהי רצון שהכל יתהפך בקרוב לטובה ולברכה גדולה ותמצאי את בעלך היקר והמתוק הראוי לך ואת ראויה לו מששת ימי בראשית.
ארז
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם