למה יש עונשים כל כך גדולים

שלום רב
אני מבין את הפחד, ואת השאלה, דעי ששאלה זו נובעת מנקודה עמוקה מאד המיוחדת לדור שלנו, דור הגאולה, והיא שאנו מבקשים באופן מיוחד, ואף מתאים לנו במיוחד את הדרך להתקשר אל ה´ דרך האהבה ולא דרך יראת העונש כפי שכותב הרב קוק זצ"ל במאמר הדור. ולכן אנשים רבים כאשר נפגשים עם דברים המשדרים לנו את גבורת ה´, ואת הדין הלא פשוט, אנו לא יודעים כיצד להגיב, כיצד לעכל את הדברים.
אך דעי, שהתחברות אל ה´ רק על ידי אהבה ורק על ידי נעימות, יש בה חסרון גדול, חסרון שנובע מתפיסה לא נכונה וגורם בעקבות כך לנזקים בכל עבודת ה´ שלנו.
נכון הדבר, שהדרך המתאימה לנו כיום היא דרך האהבה, אך האהבה איננה יכולה ללכת לבד, היא צריכה להיות העיקר, אך יחד איתה צריך לבוא גם כן התפיסה הברורה של עומק הדין, ושל אמיתת התורה והדין.
האהבה גורמת לנו להתקרב אל ה´, אך חשוב שנזכור גם את המרחק שלנו מה´, לזכור שה´ הוא לא רק אבא שלנו אלא הוא גם מלך של כל העולם, ואף מלך שלנו, ושיש דין ויש דיין.
תורת ישראל איננה מסתפקת בקישור רוחני אל ה´, כפי שניסתה הנצרות להטיף כל השנים, אלא היא גם כוללת בקרבה קישור אל ה´ בדרך העבודה היומיומית, בחיי תורה ומצוות.
רצון ה´ הוא שאנו נהיה שותפים בתיקון העולם, ובוודאי שלא נקלקל את העולם.
חז"ל מלמדים אותנו שכבר אדם הראשון, העביר אותו הקב"ה בגן עדן ואמר לו ראה בריאה כמה יפה בראתי שמור שלא תקלקל. ובעולם הזה יש לנו תפקיד גדול יותר, אף לתקן את העולם, לרומם את כל העולם להיות ממלכת ה´ באופן הנגלה ביותר.
מצוות רבות ציוה אותנו ה´, מצות עשה ומצות לא תעשה, שהן הדרך הברורה ביותר כיצד לעבוד אותו יתברך. כל מצוה היא דבר מרכזי מאד, היא דבר ה´, היא מצות ה´ שהמשמעות שלה היא חיים או מוות. כאשר האדם מקיים את מצות ה´ הוא זוכה לחיים, הוא מחיה את כל העולם, מקדם את כל העולם אל התיקון שלו, ואילו אם ח"ו אם האדם חוטא הוא מתדרדר, מתחבר אל הרע וגורר את כל העולם כולו אל הקלקול והפגם.
הקב"ה מאמין בנו, הוא נטע בנו כוחות גדולים, ואף משימות גדולות הוא נתן לנו, וכגודל הכוחות והאחריות כך גם גודל המעשים שלנו.
בתרבות המערבית, שבה אנו חיים במדינה, אנו מתרגלים להסתכל על דברים שהם גדולים עלינו, שאנו יכולים אולי לפרשן את הדברים, שאנו יכולים רק לעשות דברים קטנים ויום יומיים, ואילו האדם אין כל כך משמעות למעשים שלו.
לפי התורה האדם הוא עולם מלא, כל פעולה שלו היא משמעותית לכל המציאות, כאשר הוא יתקן את מעשיו הוא גם ירומם את כל העולם ואם חלילה להיפך הוא גם יפגע בכל העולם. האדם הוא עיקר העולם ולכן הוא גם משפיע על כל העולם. (כפי שהרחיב על כך בספר נפש החיים לר´ חיים מוולוז´ין).
לכן חשוב לדעת שכל מצוה היא דבר חשוב מאד, דבר מרכזי מאד, ואף עבירה היא דבר גדול מאד, שהיא פגיעה בהכל. לכן אי אפשר לסלוח על עבירה, צריך לקבל עונש עליה.
אך דרך נוספת יש להבין את הדברים, דרך של טוב ה´.
חשוב לדעת שהעונש שאנו מקבלים על עבירות שלנו הוא לא בגלל שה´ רוצה שנסבול, אלא בגלל שעל ידי כך אנו מתקנים את עצמנו.
העונש הוא כמו תרופה על מחלה שאנו חולים, שאין ברירה ולמרות כל הצער והכאב צריך לתת את התרופה.
כך גם אנו פוגשים לפעמים הורים שצריכים לתת לילד האהוב שלהם תרופה מרה וכואבת, ודוקא בגלל שהם באמת אוהבים אותו הם נותנים לו את התרופה גם אם הוא לא רוצה אותה, כי הם יודעים שזה מה שטוב לו.
הם יודעים שרק אם הילד יקבל את התרופה הוא יבריא, ולכן למרות שהם מרגישים עד כמה הילד לא רוצה את התרופה, עד כמה הוא סובל מהתרופה, בסופו של דבר, הם נותנים את התרופה, שהם יודעים שזה באמת מה שטוב.
כך גם ה´ ית´ שאוהב אותנו כל כך, הוא יודע שהסבל של העונש, הוא זה מה שטוב לנו, זו התרופה המרה שאנו צריכים לקבל, בעקבות הקלקול שקלקלנו ולכן הסליחה על החטא רק תשאיר אותנו חסרים ומקולקלים ולא תהיה רחמנות אמיתית אלא אכזריות הנובעת מחולשה נפשית כביכול.
אדם שמתאבד, הוא באמת פוגע בכל החיים שלו, הוא הורס את מה שה´ נתן לו, את החיים שהם הדבר החשוב ביותר שה´ נותן, ובכך הוא חוטא חטא גדול. חשוב לבחון אדם שניסה להתאבד, ממה נובע הנסיון שלו, ולתקן את הדבר, לשנות לו את החיים ולעזור לו לבנות קשר נכון עם רבש"ע קשר של שמחה ושל בריאות נפשית.
אינני בקיא בכף הקלע ובגלגולים ואף לא באיזה עונש יש על כל עבירה והאמת שאינני רואה בכך משמעות גדולה כל כך. לפעמים העיסוק בדברים רק גורם לחולשה ולכן באופן כללי עדיף שלא להתעסק בכך.
אך חשוב לזכור את המערכת הנכונה של היחסים עם רבש"ע ולחיות באופן נכון, לזכור שגם לעונש יש תפקיד ויש עונש ואי אפשר לוותר עליו.
אסיים בברכה, שלא נראה עוד צער, ושנזכה לרק שמחות ולגאולה שלמה במהרה.
יצחק.