שאלה
שלום יש לי יסורים שנתיים אני לא מבין משו אחד כל פעם שבא לי איזה התקף ביסורים אני נזכר בבורא עולם זה כאילו מחשבה לא באופן טבעי זה אני מבין שזה באופן כך שהוא בחר למעני אני אפילו לוקח טיפול מרופא אבל זה ממש לא נעים כל פעם לחשוב שהוא כאילו אני חושב עשה לי בעיות פה ושם וזה גורם לי לכעוס סליחה על זה אבל זה המציאות ואני לא יודע איך להמשיך בחיי כדי לא לחשוב שנית שלישית ואפילו בלי סוף בשנתיים האחרונות על מישו נניח שעשה לי בעיות כך דוגמא מישעושה לך בעיות בגופך מה תעשה תתעצבן עליו תעשה משו בנדון אבל כך מה אני כבר יכול לעשות כלום אני לא נקמן. אני בסה"כ רוצה להמשיך בחיי .
תשובה
בע"ה
שלום רב,
הגמרא אומרת שצריך אדם ללמוד לקבל עליו את היסורים באהבה. אין הכוונה שיאהב את היסורים, אלא, שיאהב את הקב"ה, גם כשהוא מייסר אותנו.
הנטיה הטבעית היא להדחיק את המחשבה על הקב"ה בזמן היסורים כי קשה לקבל את זה שיסורים באים ממנו, אבל אתה זכית ואינך מדחיק, אלא מקבל זאת כדבר מובן. ד' מעמיד אותך בנסיון ואתה עומד בו.
יש אדם שמתייסר כלכלית, אחר מתייסר בחינוך ילדיו והשלישי ביחסיו עם אשתו, כל אחד והנסיון שלו. אין בכך שום סיבה למאוס בחיים, אלא אדרבא, סיבה ללמוד איך מתמודדים ועושים את החיים יעילים ופוריים , גם אם לא הכל חלק.
יש לך כוחות של אמונה, אני בטוח שכל מי שנמצא בחברתך רואה זאת ולומד ממך, וזו כבר סיבה מצויינת לחיות עוד הרבה מאד שנים.
בהצלחה, אליעזר