שאלה
שלום לכבוד הרב,
לפני מספר חודשים אני וחבר שלי מזה 3 שנים נפרדנו.כיום אני בת 18, בשירות לאומי והוא חייל. לצערי, לא שמרנו נגיעה, אך ב"ה הייתי חזקה מספיק לא לעבור על איסור גילוי עריות. הסיבות העיקריות לפרידה היו בעיקר מריבות בלתי פוסקות וכן הרגשה מצדו לכך שאינינו "עושים" מספיק. הוא לא לחץ עלי לעשות משהו נגד רצוני, אך הוא הרגיש שהוא רוצה יותר ממה שהייתי מוכנה לתת.. לאחר הפרידה לא מיד ניתקנו קשר, עד שהוא פגע בי מאד כאשר תפסתי אותו על מספר שקרים וכן קשרים פיזיים עם בנות. מאז מאד קשה לי וכמובן כואב. אני לא יכולה להוציא לי מהראש את העובדה שיש לו קשרים מסוימים עם בנות. המחשבות לא מניחות לי להמשיך הלאה, למרות שאני יודעת שעדיף לי בלעדיו...
אבקש ממך עיצה קטנה איך להתגבר על האהבה הגדולה שיש בי והכאב האינסופי של המרמה והאכזבה שחוויתי. אני מפחדת שלא אוכל לסמוך יותר על בחורים ולכן יהיה לי קשה למצוא את האחד.. ובכלל, איך אדע מיהו האחד? אני יודעת שאיני בשלה לנישואין כרגע אבל חלק בי כן רוצה למצוא אהבת אמת ולהמשיך הלאה..
אנא, אל תגיד לי לנסות לשכוח כי הפגיעה מאד חזקה, והרגשות שלי כלפיו כנראה כבר לא הדדיים.
תודה מראש
תשובה
שלום רב:אני בהחלט מבין את אכזבתך הגדולה אך יחד עם זאת החלטתך נכונה וראויה להערכה ולהערצה אין לך מה לדאוג, דפוסי ההתנהגות של אותו הבחור אינם מעידים על שאר הבחורים ובסופו של דבר כאשר תפגשי את הבחור שבאמת מיועד עבורך לא תביני איך בכלל היה לך קשר עם הבחור הקודם.אין בכל מקום לחשוב על חזרה , אל תדאגי הזמן ירפא את כאבך ולאט לאט תתחזקי ותחזרי לעצמך
מיכאל ברום.