לימוד תנ''ך

שאלה

שלום הרב!

שמעתי שיעור של הרב שהועבר בישיבת הגוש בנושא לימוד תנ"ך בהקשר למגילת אסתר עם הדגשה לפירושו של הרב מ. ברויאר.

ניסית להשיג את הקונטרס המתייחס לנושא ('מקראות שיש להם הכרע' כמדומני) אך לא הצלחתי להשיגו ולראות את היסודות לטענה שהוא העלה.

בכל אופן אתייחס לשאלה שגם הרב בעצמחו העלה בשיעור.

הרב שאל מדוע יש נטייה אצל רבנים שמסתיגים מלימוד התנ"ך באופי כזה לראות בגדולי האומה צדיקים טהורים ולא, כפי שהרב רצה להתייחס, כחוזרים בתשובה.

לכא' התשובה היא ברורה משתי סיבות:

קודם כל מפני שלכא' זו ההתייחסות של חז"ל כשאנו רואים שלפעמים ואף הרבה פעמים דוחקים פשוטו של מקרא על מנת להעמיד את גדולי האומה במקום גבוה יותר ממה שנראה והדוגמא הפשוטה היא 'כל האומר דוד חוטא וכו'' וכן אין ספור מדרשים (למרות שצריך ליבון את מי א"כ אנו צריכים לפרש ומי נשאר בצ"ע, התנ"ך או חז"ל).

בנוסף, בהקשר למגילת אסתר לכא' חז"ל תיארו את אסתר בצורה אחרת גם מלכתחילה שכל מעשיה היו באונס, ואף המשיכה לטבול כדי לבא עם מרדכי, אכלה זרעונים וכדו'. אשמח לדעת מה טוען על כך הרב ברויאר ועל מה מבסס את טענתו.

דבר שני: יש מקום לחשוש שהמתחיל בגישה ביקורתית כלפי גדולי האומה, יעבור בלי משים לב את הגבול שלכא' הרב מציב ויתקרב באמת לתנ"ך בגובה העיניים כשדרכו מתחילה לחפוף את השיטה בה לומדים את התנ"ך באקדמיה. אולי גם ישכח להוסיף בסוף את המימד של חזרה בתשובה ואז באמת יצאנו נפסדים. ואם לא אצל הרבנים אזי אצל התלמידים, וכבר אמרו חכמים היזהרו בדבריכם שמא תחובו חובת גלות וישתו תלמידיכם ממים הרעים וכו'.

תודה רבה!

תשובה