לימוד תורה וגמרא לנשים

שלום לך.
יש כאן בעצם שתי שאלות:1. מדוע נשים אינן מצוות ללמוד גמרא?
2. מדוע נשים לא יכולות להעמיק לרבדים עמוקים ביהדות?
אתחיל דווקא מהשאלה השניה: זו טעות גמורה לחשוב שנשים לא יכולות להחשף לרובד העמוק ביהדות, להפך הן יכולות ואף מצוות על כך: הרב קוק כותב בספרו "מוסר אביך", שעל אף שאמונה תמימה ופשוטה זה דבר נפלא , אך אדם שרמתו השכלית גבוהה, ולא עוסק בלימוד אמונה בעומק , הרי אמונתו הילדותית מלאה מירמה עצמית, שהרי לא יתכן שבכל התחומים בחיים הוא יהיה אדם מושכל ורציני ואילו דווקא בתחום הכי מהותי בחייו -היחס שלו לאלוקיו-הוא ישאר בתפיסות הילדותיות שלו, אדם כזה בעצם אינו מאמין באמת הוא רק מקיים מצוות באופן של "מצוות אנשים מלומדה" והדברים לא חיים אצלו מבפנים.
ומכיוון שכל אדם מצווה להאמין בין איש ובין אשה וחלק ממצוות האמונה זה לימוד האמונה הרי שאשה מצווה בלימוד אמונה (כל אחת לפי רמתה ויכולת השגתה).
לימוד אמונה לא רק שנחשב לימוד תורה אלא שזהו החלק הנבחר והחשוב בלימוד התורה, כך כותב הרמב"ם בספריו , כך סובר ריה"ל, רבנו בחיי , הרמב"ן , המהר"ל , הרמח"ל , הגר"א , הרב קוק , ובעצם כל גדולי ישראל בכל הדורות , מרחיב על כך רבנו בחיי בהקדמה לספרו "חובת הלבבות", וכן כך אומרת הסברא הפשוטה: כמו שהאדם בנוי מרובד חיצוני-שזה גופו - ומרובד פנימי -נשמתו, וברור שהרובד הפנימי הוא עיקר האדם ומחייה את כל האברים, כך התורה בנויה מרובד חיצוני-שזה הגמרא וההלכה, ומרובד פנימי- לימוד האמונה (וברובד יותר עמוק פנימיות התורה) ,ולימוד האמונה הוא הצד הפנימי של התורה, הנשמה שמחייה אותה, ומראה את הכיוון הכללי, והאידאל הפנימי, של כל הפרטים המופיעים בלימוד הגמרא וההלכה. סוג לימוד זה מתאים ונצרך לכל אדם בדורנו, וביותר לאדם בעל נפש עמוקה ורגישה, ובעל יכולת אינטלקטואלית רחבה, אצל אדם כזה - לימוד האמונה הוא לא רק פריבילגיה אלא ממש הכרח-חיים ,ולא משנה אם זה בן או בת.
כמו-כן אשה מצווה לדעת את ההלכות שהיא מחויבת בשמירתם, שזה לא מעט בכלל: הלכות הנהגת אדם בבוקר, תפילה,ברכות, שבת, תרומות ומעשרות וכו', וכו'.
א"כ רואים שהאשה צרכה ללמוד לא מעט, וגם לא באופן שטחי, אמנם נכון שאשה לא מצווה ללמוד גמרא, וגם אין ענין שאשה תלמד כל היום ואפילו לא רוב היום (בניגוד לגבר שאם הוא מסוגל הוא מחויב ללמוד כל היום כמו שכתוב " והגית בו יומם ולילה ") :
חז"ל אומרים " נשים דעתן קלה " וודאי שאין הכוונה שלנשים יש אנטלגנציה נמוכה שהרי זה מוכח אחרת במציאות וגם חז"ל ידעו זאת ( ידוע הסיפור על ברוריה, אשת התנא רבי מאיר, שהיתה אשה מאד חכמה וכן יש סיפורים על עוד נשים כאלו) , אלא , מסבירים המפרשים, נפש האדם בנויה כמו מאזניים, כשבצד אחד של המאזניים עומד השכל ובצד השני עומד הרגש, באופן כללי , סכמטי, אצל האיש, הצד השכלי יותר כבד מאשר הצד הרגשי שלו, יתכן שביחס לאשה אחרת הוא יהיה פחות אינטלגנטי, אבל באיזון הנפשי שלו השכל יותר דומיננטי מרגשותיו. וכן להפך יכולה להיות אשה מאד חכמה אבל באיזון הפנימי שלה הרגש יהיה עוד יותר מפותח מהשכל וזה נקרא שדעתה קלה- ביחס לרגש שהוא יותר כבד, הדבר הזה ניכר היטב בחיים , רואים שלאשה יש אינטואיציה יותר חזקה מאשר אצל האיש, רגשות יותר חזקים, ואין המקום להאריך בדוגמאות, הדבר לא לחינם, האיש והאשה נבראו שונים זה מזה בכוונה, וכמו שגופם שונה כך נפשם שונה, וזה פשוט. הקב"ה יכל לברוא כמות כפולה של גברים, לו היה רוצה, אך אין בזה צורך, הקב"ה רצה דווקא לברוא אשה, כי רק כך העולם יוכל להבנות ולהתפתח, מתוך השוני המשלים, ההפריה ההדדית, הנתינה והקבלה, שבסופו של דבר יוצרים שלמות והרמוניה, מתוך כך יש לכל מין את התפקיד שלו,ואת האופי של עבודת השם שלו.
התרבות המערבית מנסה באופן מגוחך ופאתטי להלחם למען "שוויון זכויות לנשים" כשבעצם בעומק גישתם טמונה ההשקפה שהגבר הוא "הכי שווה" ועכשיו צריך לדאוג לנשים "המסכנות" שיהיו גם הן...גברים, "הזכות" של האשה להיות גבר, זו השקפה שובניסטית, כפרנית, שמתעלמת מהאופי המיוחד של האשה, ומהערך האמיתי שלה, האשה נקראת חווה, אם כל חי, היא החיוניות של הבריאה, שמביאה חיים לעולם, היא מהווה את הבית, החום, השמירה על חיי המשפחה, חינוך הילדים, היא מעצבת את נפש הילד בשנותיו הראשונות, ומטביעה חותם על מידותיו ותכונות נפשו. הנפש של האשה היא נפש כללית, וממילא היא חיה את האמונה בקב"ה הרבה יותר מאשר האיש, מצד שני נפש כזו כללית קשה לה לרדת לפרטים ולדקדוקים המופשטים של הגמרא , ועם התפקיד המרכזי שהיא ממלאת בבית אין לה זמן ופנאי נפשי להתעסק עם כל פרטי ההלכות (לכן יש הרבה מצוות שנשים פטורות מהן), זה כבר יותר תפקיד הגברים.
הבעיה המרכזית שלנו היא לא שהאשה מופלית, אלא שאנו מושפעים מתרבות פוסט-מודרניסטית נלוזה, ריקנית, וטכנוקראטית, שהמרכז בה זה לא בנין הבית והמשפחה, אלא המרכז בה זה החוץ, הקריירה, המעמד החברתי, הפוזה "הגברית", ועוד כל מיני אמצעיים טכניים טפלים שהופכים בטעות להיות עיקר החיים.
נקווה שנשתחרר מהמושגים המוטעים והמוסכמות החברתיות שאנו גדלים עליהם,ונלמד להעריך את הדברים הבאמת חשובים בחיים, ומתוך כך כל אחד ילמד להעריך את תפקידו שמתאים לו על פי אופיו, ולא ירצה להיות מה שהוא לא.
בברכה
אלי,חברים מקשיבים