שאלה
בס"ד
שלום רב!
איך הרב קוק הורה ללמוד ספרי פילוסופיה וחקירה כדוגמת אמונות ודעות, העיקרים, מורה נבוכים וכד'? הרי כל גדולי ישראל (הגר"א, ר"נ מברסלב, היעב"ץ, החיד"א ועוד) הורו שאסור (עיין בהקדמת 'פתחי לב' לשער היחוד בחובות הלבבות עם פי' לב טוב)?
תודה מראש
תשובה
בעזה"י
שלום רב,
לפני שנקשה על הרב קוק נשאל על גדולי ישראל מרבותינו הראשונים:
איך הורה ללמוד (וחיבר) רבינו סעדיה גאון את ספרו "אמונות ודעות":
איך הורה ללמוד (וחיבר) הרמב"ם' הנשר הגדול' את ספרו 'מורה נבוכים'?
ור' יוסף אלבו בעל 'ספר העיקרים'?
רבותינו הגדולים נתנו לנו במשך הדורות תשובות והנהגות, סללו לנו דרכים, האירו לנו שבילם שונים בדרך ה'.
כל אחד כפי שיטתו וכוחו, כל אחד לפי דורו ולפי השאלות שנשאלו וצורת החשיבה שאפינה את דורו.
נכון, שלעיתים היה הדור שונה וצורת החשיבה שונה ולא היה כח לבני דור כזה או אחר להבין ולהפנים את תשובותיהם של ספר כזה או אחר, של חשיבה כזו או אחרת.
או אז עמדו גדולי אותו הדור והדריכו את צאן מרעיתם, שבאותו מקום מסוים ובאותו דור מסוים (וגם אנשים מסוימים) שלא ללמוד בספר מסוים, שמא לא יצליחו להבין כראוי את דברי הספר.
אבל חלילה לנו לפסול מיסודם,ספרי הגות מחשבה או פילוסופיה שנכתבו ע"י רבותינו, בקדושה ובטהרה.
ועכשיו לרב קוק זצ"ל.
דורנו דור דעה. דור של חשיבה ופילוסופיה, דור שדורש עומק ולא מסתפק במחשבה רדודה ושיטחית.
דור שדורש תשובה מקיפה וכללית שנוגעת לכל תחום ולכל רובד של מחשבה.
במשבר האמוני הגדול שעבר על העם בתחילת המאה, ראה הרב קוק זצ"ל, שהדור זקוק לתשובות גדולות, לפריסה רחבה של מחשבה.
כל הספרים שנכתבו, החשבות שנטוו, הדרכים שנסללו, כולם מצטרפות יחד בדורינו לכדי תמונה גדולה ורחבה יותר של אמונה, לעומק משותף לכולם.
רק אם נדע לשאוב מכל המקורות מכל מעינות החוכמה של כל הדורות הקדמוניים נוכל להגיע לאמת האמונית השלימה.
בברכת התורה,
בניהו ברונר
צפת
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם