לימודי חול

ב"ה

אביה ברכה ושלום,

ישנם שלושה סוגים של לימודי חול:

1) לימודי חול המקרבים את האדם במישרין או בעקיפין ליראת שמים וסוללים את הדרך בלב האדם לאהבת ה' הם חיוביים וטובים. וכפי שכתב הרמב"ם בהלכות יסודי התורה פרק ב' הלכה ב' שהדרך להשיג את אהבת ה' עוברת בהתבוננות בחכמת הבורא ובחכמת הנברא, וכפי שכתב המהר"ל בנתיבות פרק יד' "שאר חכמות הם סולם לעלות בהם לחכמת התורה".

2) לימודי חול הגורמים במישרין או בעקיפין להרס/ארס בנפש האדם הם לימודים אסורים באיסור מהתורה. וכפי שנאמר במסכת סנהדרין דף ק: "הקורא בספרים חיצונים אין לו חלק לעולם הבא".

3) לימודי חול לצורך פרנסה – אמרו חז"ל בתלמוד הירושלמי (פאה א') "ובחרת בחיים – זו אומנות". ובתלמוד הבבלי במסכת קידושין דף כט'. נאמר שחייב אדם ללמד את בנו אומנות, וכל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה וגוררת עוון. ובספר מנורת המאור ח"ג כתב "וחסידים הראשונים היו משתדלים לעשות מלאכה כדי שיתפרנסו ממנה ולא היו חוששים למלאכה פחותה ואע"פ שהיו ראשי ישיבות כגון ר' יוסי שהייתה מלאכתו שהיה נושא עצים על כתפו ושמח בחלקו"

נמצאנו למדים כי יש חיוב לאדם לעבוד ולהתפרנס בכבוד על מנת ש…
על מנת שיוכל האדם ותוכל המשפחה לעבוד את ה', ללמוד את התורה ולקיים את המצוות יותר טוב, יותר חזק, שהרי לימודי החול והפרנסה הם אמצעי למטרה גדולה ונעלה – עבודת ה'.

ועל כן צריך האדם זהירות גדולה למצוא את האיזון הנכון בין הציווי המופיע בספר יהושוע "והגית בו יומם ולילה" שזוהי המטרה וזהו עיקר העיקרים, לבין האמצעי שהוא הפרנסה שתפקידו להוביל את האדם אל המטרה.

להרחבה יש לעיין בספרים "שערי תלמוד תורה" ו"יהדות ומדע" שנכתבו ע"י הרב פרופסור יהודה לוי.

בברכה,
עוזיאל