שאלה
מסופר בתורה על צלופחד שקושש עצים בשבת, אמרו חכמים שהוא רצה ללמד את ישראל הלכה בהלכות שבת שמקושש חייב מיתה, עוד אמרו חכמים שצלופחד עשה את המלכה הזאת לפני צאת השבת השניה שישראל שמרו ללא חילול שבת ברצף ואם הוא היה מחכה לצאת השבת הגאולה היתה מגיעה.
אותו צלופחד מגיע לשמים ואומר בבית דין של מעלה שמגיע לו שכר על זה שלימדתי הלכה לישראל, אמרו לו בבית דין - בוא ותראה מה עשית. מראים לו את כל היהודים שבגלל החילול שבת הזה נהרגו בפוגרומים ובכל הפיגועים והרציחות שהיו, ואומרים לו - לימדת הלכה אבל תראה מה עשית, אם הייתה מחכה עוד קצת כל זה לא היה קורה.
אותו צלופחד מה היה איתו בסוף? נכנס לגן עדן כי גזירה היא מלפני הקב"ה שכך יהיה, או נכנס לגיהנום בגלל שהיה באפשרות ישראל לשנות את הגזירה הזאת בשמירת שתי שבתות?
תשובה
בס"ד
שלום רב,
עיין בתרגום על הפסוק: "אבינו מת במדבר... כי בחטאו מת".
התרגום לומד שהוא התכוון לשם שמיים.
עיין בספר "תורה לשמה" של "הבן איש חי" שמסביר ושואל הרי מה שעשה המקושש זוהי "מלאכה שאין צריך לגופה".ואם פסק משה רבנו שהוא חייב מיתה אז האם זהו פסק גם בשבילנו?
עיין בהרחבה בספר "שדה חמד" בעניין מלאכה שאין צריך לגופה,בעצם זה תלוי במחלוקת רבי שמעון בר יוחאי וחכמים.
בברכה,
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם