שאל את הרב

להחזירה בי (ב"א-לוהי, נשמה")

הרב חנן שוקרון הרב חנן שוקרון 14/09/16 03:18 יא באלול התשעו

שאלה

לכ' הרב חנן שלום,

ראשית, אולי לא עלינו הקטנים לשבח אתכם הרבנים המשיבים, אבל בכל זאת - התרשמתי מאוד מהפירוט וציון המקורות שעליהם מקפיד הרב בתשובותיו. גם מתשובות הרב עוזיאל אליהו התרשמתי לטובה ורציתי להפנות שאלותי הבאות אליו, ובתשובות כבודו נתקלתי בחיפושי אחר מען לשאלות (הרב עוזיאל לא זמין למענה כרגע).

אז גם זו לטובה, שלא מצאתי את מי שחיפשתי - נראה שמצאתי את מה שחיפשתי!

השאלה, עם הרבה סימני שאלה:

בתפילת "א-לוהי, נשמה" אנחנו מודים שה' עתיד להחזיר בנו את נשמותינו, בכל א' את שלו.

מי או מה הוא זה ה"אני" שמובלע במילה "בי" ("...ולהחזירה בי...")?

האין ה"אני" בתפיסתנו זהה לנשמה? אני מניח שהכוונה באותו "אני" שבחלק זה של התפילה אינה לגוף - אותו גוף שיש למתפלל... אבל אולי זו בדיוק התשובה. אז אולי ה"אני" הוא הגוף, או בגוף.

ואולי הניסוח בעייתי, והכוונה היא לגוף אך לא ל"אני"? כלומר "...להחזירה בגופי לעתיד לבוא...". למרות שגם המילה "גופי" מבליעה "אני", לענ"ד ניתן לקבל הסבר כזה ולא בדחק - אם רק ניתן להניח שהניסוח לא משקף את הכוונה בדיוק, ונ"ל שכך לא ניתן להניח. האם נכון?

אך לפי הסבר מעניין זה - http://www.pnima.org/1/1.html - אם הבינותיו - הרי שה"אני" הוא הנפש. אבל... אם כן ושאר ההסבר נכון גם הוא, השאלה קשה עוד יותר... כי לא ייתכן שהנשמה תוחזר בנפש (כאילו נאמר "בי"=בנפשי), שהרי הנפש היא רכיב של הנשמה.

הייתכן שיש איזה דבר - מין זהות כזאת, "אני" כזה - שהוא גדול מהנשמה והגוף על רכיביהם, ושמורכב משניהם (וכולל, או שלא, את הניצוץ הא-לוהי)?

ואפשר עוד לסלסל בדברים... ואולי אני סתם מסתבך עם פילוסופיות?

בתודה מראש

👈 אומץ הוא לא רק בשדה הקרב - הכנס שישבור לכם את הקונספציה. יום ראשון הקרוב 31.3 מלון VERT ירושלים לפרטים נוספים לחצו כאן

תשובה

לשואל שלום
תודה רבה, שמח לשמוע, מחזק.
אין לפחד מחקירות פילוסופיות, הדבר מבורך כאשר נעשה ברוגע, בנחת ומתוך אמונה בה' שיאיר את דרכנו.
לתוכן שאלתך -
ראשית – חשוב לדעת שהטרמינולוגיה של האר"י אינה תואמת במאה אחוזים את הטרמינולוגיה של אנשי כנסת הגדולה כשתקנו את נוסח התפילה.
כשאדם אומר 'אני' זה כל המכלול שלו, כולל הגוף. לעומת זאת "עצמי" הרבה פעמים מתייחס לגוף, כמו הביטוי המעניין "פתאום מצאתי את עצמי" (מי מצא את מי? "הגעתי הביתה, ישבתי על הספה, פתאום מצאתי את עצמי אוכל עוגה שלמה" כביכול בפנימיות אני רוצה להיות בדיאטה, אבל היה איזה מניע עלום שפעל עליי ו"מצאתי את עצמי...").
כתבת "הנפש היא רכיב של הנשמה" דבר שאינו נכון. נסביר בקצרה:
[נפש] זו החיות של האדם. הכח שמזרים את הדם, ומחיה את הגוף בכל רגע. (לכן יש לבהמות 'נפש', אך נשמה יש רק לאדם).
[נשמה] היא חלק א-לוה ממעל שנמצא בתוך האדם. העובדה על מציאות הנשמה זה העונג מחוויות רוחניות.
[הגוף] אינו כח, אלא חומר שבתוכו פועלים כוחות אלו (ואף לכל אחד מן הכוחות מספר חלקים).
לגבי נוסח הברכה "א-להי נשמה" – שאלה יפה שאלת. לפי רוב הראשונים אכן לעתיד לבוא הנשמה חוזרת לגוף בצורה הרמונית ומכאן הביטוי "להחזירה בי לעתיד לבוא". בפשטות נראה ש'בי' הכוונה לגוף.
בשולי הדברים אזכיר שמורי ורבי הרב אורי שרקי נוהג לומר: "כשאדם שומע את השעון המעורר בבוקר, פועלים בקרבו שני כוחות: האחד- הישאר מתחת לפוך, זה נעים ונח (נפש). השני- קום לעבודת הבורא! להודות ולהלל לאבא שבשמיים (נשמה)".
(מקורות: רמב"ם שמונה פרקים (מומלץ ללמוד את כולם) | 'מאמר העיקרים' לרמח"ל | שער הגמול לרמב"ן (בתוך ספר תורת אדם) | רמ"ה אבולעפיא - כתאב אלרסאיל, בריל תרל"א ע' לו; שו"ת יד רמ"ה ע' נה | אמונות ודעות לרס"ג מאמר תשיעי | הקדמה ראשונה לספר גבורות ה' למהר"ל)

👈 אומץ הוא לא רק בשדה הקרב - הכנס שישבור לכם את הקונספציה. יום ראשון הקרוב 31.3 מלון VERT ירושלים לפרטים נוספים לחצו כאן

כתבות נוספות