שאלה
שלום כבוד הרב.
רבן יוחנן בן זכאי בכה לפני מותו כי הוא לא ידע אם הוא הולך לגן עדן או לגהנם. הספק שלו הוא הוודאות שלי. לפי זה אני בטוח אלך לגהנם.
לפי מה ששמעתי, כל ייסורי העוה"ז לא מתקרבים לייסורים של הגהנם. אז איך אני יכולה לא לחיות בחרדה מן הצפוי לי אחרי מותי, אם אני אמורה להתייסר יותר ממי שהיה בשואה, מי שטבע למוות בים, מי שנטרף ע"י אריה, מי שהיה בשבי הסורי, ומי שחלה בסרטן, ביחד?
איך אני יכולה לעבוד את ה' בשמחה ולאהוב אותו, עם ידיעה כזאת?
תשובה
זוהר יקרה,
אנחנו לא בדרגה של רבי יוחנן ולא מדקדקים איתנו כמו עם צדיקים. אדרבא, לפי גודל ההסתרה שיש בדור שלנו כל מצווה שלנו נחשבת מאד, כפי שכותב רבי חיים ויטאל, תלמידו של האר"יז"ל.
אין צורך לחיות בחרדה מפני הצפוי לנו. וחרדה זו איננה רצון השם. אם חטאנו ושגינו יש לנו ברוך השם אפשרות לעשות תשובה. לבקש סליחה מהשם ולהשתדל שלא לחטוא שוב.
בנוסף לזה, גם מה שלא הצלחנו לכפר על ידי תשובה או יסורים בעולם הזה - מטרתו של הגיהנום איננה נקמה לחוטאים אלא חסד השם שמאפשר לנשמה להתנקות מרושם החטא. אם אומרים לאדם שחולה במחלה ממארת שיש סיכוי לנתח אותו והוא יבריא, הוא בוודאי יראה זאת כחסד, למרות היסורים הכרוכים בניתוח, וככה זה בדיוק לגבי יסורי הנשמה בעולם הבא.
עוד דבר - מי שמקבל את היסורים בעולם הזה מתוך אמונה שהם באים לכפר לו על עוונותיו ולזכך את נשמתו, זה בעצמו מבטל ממנו הרבה דין ויסורים בעולם הבא.
האריז"ל, שיום פטירתו חל ביום ראשון הקרוב (ה' באב) אומר שהעצה הכי טובה לתיקון הנפש היא לייחד כל יום לפני השינה כמה דקות לחשבון נפש ותפילה לפני השם. להודות על הדברים הטובים שזכיתי, להצטער ולבקש סליחה על הדברים הרעים, וכך אנו יכולים לתקן את מה שפגמנו הרבה יותר בקלות מאשר אם נדחה את התשובה ליום אחר.
חיזקי ואימצי. ה' אוהב אותך ושמח בכל דבר טוב שאת עושה.
גם אם את שוגה ונכשלת, הוא מלמד עלייך זכות ומבין אותך. הרי הוא ברא אותך.
ה' אינו אויב. הוא אוהב.
שנזכה להאמין באהבתו
ארז
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם