שאלה
בס"ד
שלום לכבוד הרב, היום היתה לנו בחינה מסכמת בהיסטוריה, ואני סיכמתי את כל החומר עוד לפני כשבוע בשפה ברורה והמורה שאלה האם היא יכולה לקחת ולצלם את זה לכל הבנות בכיתה, התביישתי להגיד לא כי זה בסה"כ סיכומים וזה טוב שאחרות ילמדו, אך הרגשתי עם עצמי לא נעים כי השקעתי הרבה אז למה כולם צריכות להשתמש במשהו שעשיתי ועבדתי עליו קשה, האם אני חושבת לא נכון וטועה ?
יום אחרי שהמורה צילמה לכל הכיתה שלי הגיע חברה מכיתה אחרת ושאלה אם היא יכולה לקחת לצלם גם אמרתי לה שאין לי בעיה להביא לה את זה למחרת רק שתשמור על זה, יום למחרת שכחתי להביא את זה כי הייתי יום לפני בחתונה של אח של גיסתי ואמרתי לה שאני יביא לה את זה לבית שלה ישר אחרי הלימודים למרות שהיא גרה רחוק ממני היא אמרה לי לא צריכה את הטובות שלי ושאני יצאתי מגעילה, ואמרה לי שאני שבבניקית ובסוף היום היא אמרה לי שלא יעז לשכוח לבוא אלייה. ואני לא באתי נפגעתי ולא רציתי לתת לה, והיום התברר לי שהשארתי אותה בלי סיכומים והיא לא למדה וסיכוייה להיכשל רבים. מצד אחד נפגעתי ומצד שני גזלתי. האם יש מחילה? ואם כן כיצד אוכל להתחנן לפני הק'ל שימחל לי ?
תודה מראש
תשובה
א. כשהרגשת לא טוב שהמורה נתנה את פרי עמלך, את הסיכומים שלך, לכל הכיתה, הרגשת הרגשה טבעית. אולם היא נובעת מפגם באהבת הבריות שיש בך.
הפגם הזה משותף לרוב האנשים. אנו רוצים שיהיה לנו יותר מאחרים.
התיקון של הרגשה זאת איננה במעשה כזה או אחר אלא בשיפור עוד ועוד של אהבת חסד והבריות.
כמו כן, את צריכה להגדיר את מה שקרה מחדש. זה לא שהמורה חילקה לכולם את הצילומים שלך שעבדת קשה עליהם. אלא גמלת חסד עם כל כך הרבה בנות. דמייני את עצמך הולכת לאיבוד בתוך ים של חומר ופתאום באה משהי ומצילה אותך בסיכומים שלה. ואת עשית זאת לכל כך הרבה בנות.
שכרך גדול.
ב. לא היית חייבת לתת לאותה חברה שפגעה בך את הצילומים. אין כאן שום גזל.
ובוודאי שלא עשית כן מתוך רצון לנקום ואם אותה בת הייתה באה לביתך ומבקשת את הצילומים, סביר להניח שלא היית משיבה פניה ריקם.