לא מצליחה להתפלל בחופש

שלום לך יקרה!

אני קוראת את השאלה שלך ואומרת לעצמי: "אין לה מושג כמה היא לא היחידה שנמצאת במצב הזה..."
התחושות של הרצון להתפלל, אבל לא תמיד מתחשק.
הרצון לקשר עם הקב"ה אבל לא מספיק עושים עם זה משהו...
וזה מתסכל.
כי את [באמת] רוצה!

רק מה? זה קשה...
ואת צודקת לגמרי.
זה קשה. נקודה.
לא סתם התפילה נקראת "עבודה שבלב".
זו [עבודה].
צריך להשקיע בזה כדי להצליח באמת להתפלל ולהתכוון.

אבל ראיתי משהו מדהים כשקראתי את השאלה שלך.
קודם כל- הכנות. את מודעת למצב שלך.
את לא מנסה לעבוד על עצמך.
את אומרת בצורה אמיתית וכנה שאת מרגישה תחושת שחרור וחופש...
ומצד שני- הרצון שלך כל כך חזק!
את לא מוותרת לעצמך, את רוצה לשנות את המצב, רוצה להיות במקום נפשי אחר.
את [רוצה לרצות].
וזו מעלה גדולה מאד.
וגם התחלה אמיתית לשינוי...

אז איך משנים? איך הופכים את התפילה למשהו משמעותי בשבילי?
התשובה לדעתי היא בשני מישורים.

המישור הראשון הוא המישור הטכני.
כדי להפוך את התפילה למשהו משמעותי בשבילך צריך דבר ראשון להחליט החלטות.
הרצון שלך מאד גדול- להתפלל 3 תפילות ביום, להתכוון בכל התפילה.
אבל אי אפשר להגיע לזה בבת אחת.
צריך להתחיל לאט לאט ולקבל על עצמך דברים קטנים ומשם להמשיך הלאה.

קחי על עצמך תפילה אחת.
אני חושבת שכדאי שחרית (גם מבחינה הלכתית וגם כי זה להתחיל את היום בצורה אחרת).
עכשוו אל תחשבי בכלל על הרצון להתפלל את כל התפילות.
תתמקדי רק בזה.
זה המטרה שלך לחודשיים הקרובים.
וגם בתוך תפילת שחרית- את לא חייבת להתפלל הכל.
תתחילי מהבסיס: ברכות השחר, ברוך שאמר, ישתבח, ברכות שמע ושמונה עשרה.
וגם בתוך הבסיס הזה תבחרי לך ברכה [אחת]- אבל [אחת בלבד!] שבה את מתכוונת.
תבחרי ברכה שגם ככה קל לך להתחבר אליה- אלוקי נשמה, שמע ישראל, אחת מברכות שמונה עשרה- מה שבא לך.
ובה תתמקדי.
תקראי אותה לאט ותשמעי מה את אומרת.
אם יצא שדילגת ו´העברת אותה´, תחזרי אחורה ותקראי שוב (בעיניים, להגיד בפה ממש זה נראה לי בעיה מבחינה הלכתית).
אל תוותרי על "הברכה שלך".
ושם תתחילי.

כשאת מרגישה שאת מסוגלת לעבור לעוד ברכה או להוסיף עוד קטעים בתפילה- תמשיכי.
אבל אל תקפצי מדרגות מהר מדי.
וגם אל תתרכזי בכמות של התפילה אלא ב[איכות] של מה שאת מתפללת.
עדיף להתרכז כמו שצריך בתפילה קצרה מאשר ל´העביר´ כאילו כלום תפילה ארוכה עם אלף תוספות וברכות...

זה ברמה הטכנית.

אבל לדעתי יש עוד מישור- שבו יותר תעבדי על ה[רצון] שלך להתפלל.
הקושי שלנו להתרכז בתפילה ולהרגיש שהיא באמת משפיעה לנו על החיים נובע מזה שאנחנו ביומיום די מנותקים מהקב"ה.
ולכן מאד קשה לנו לעשות עצירה באמצע החיים ולהרגיש באמת משהו שהוא יותר מופשט, פחות קונקרטי ומורגש.

לעומת זאת, יש זמנים שמאד קל לנו להתפלל.
בדרך כלל מתי שאנחנו באיזושהי צרה או בתקופת זמן שאנחנו מרגישים שאיבדנו את השליטה על החיים...
פתאום דברים לא מסתדרים לנו, הכל הולך הפוך ממה שתכננו.
או מצד שני- קרה לנו איזה נס גדול, משהו שממש לא ציפינו.
ואז אנחנו מרגישים צורך או להתחנן מעומק הלב או להודות- גם כן מעומק הלב.
פתאום אנחנו מרגישים שיש משהו מעבר ליומיום של החיים, שיש מישהו שם למעלה שמתכנן דברים אחרת...
הרבה פעמים התחושה הזו מגיעה גם בשבת (למשל, סעודה שלישית באולפנא- מכירה את ההתרוממות שהיא עושה? ואחר כך הכל נופל...) או בחגים- ראש השנה, יום כיפור.

מה המשותף לכל המקרים האלה?
היציאה מהחשיבה על היומיום.
ולכן- אם אנחנו רוצים להתפלל באמת ולהרגיש שזה משהו משמעותי לחיים שלנו, אנחנו צריכים לפני התפילה לדעת [להתנתק מהיומיום] באיזושהי צורה.

אני יכולה להגיד לך על עצמי שהחלטתי כמה פעמים בחיים שלפני התפילה אני קוראת משהו על תפילה, איזה ספר קודש, בימי שישי אני לפעמים קוראת את העלונים של שבת והיו תקופות שלפני כל תפילה הייתי יושבת בשקט ומזמזמת לי איזה שיר קודש, איזה ניגון.
המטרה שלי הייתה לצאת מהמאסיביות של החיים, להתנתק קצת מהחומריות, מהמחשבות על מה יש לי לעשות אחר כך ולמי אני צריכה להתקשר- ופשוט להקשיב לעצמי ולהתחבר למקום הנשמתי שלי.
וזה עזר. ממש.

זה גורם לך להגיע לתפילה ממקום יותר שקט, יותר רוחני.
ואז גם היכולת להתחבר למילים של התפילה, לקב"ה, היא הרבה יותר גדולה.
אומרים שחסידים היו שוהים שעה אחת לפני התפילה ושעה אחת אחריה.
וזה לא סתם.
חייבים איזושהי הכנה לתפילה כדי באמת להצליח להתחבר אליה, להתרכז ולהוציא ממנה את הכוחות שהיא מסוגלת לתת לך, את הדלק לכל היום...
תנסי ותראי איך זה עובד אצלך...

וחשוב לי להגיד שלמרות כל השיטות להפוך את התפילה למשהו משמעותי ולהתרכז בה-
זה עדיין קשה.
אני ממש לא במקום של להתרכז בכל התפילה, הסחות דעת תמיד יהיו.
וזה לכל בנאדם.
ולכן חשוב מאד לא להתייאש.
לנסות שוב ושוב.
גם אם תקופה הולך לך ואז תקופה את מרגישה שאת בירידה- אל תוותרי.
תתחילי שוב מחדש.
או ממקום אחר, אולי ברכה אחרת, אולי שיר אחר או שיטה אחרת להכין את עצמך.
היצר הרע מתוחכם- אל תגרמי לו לנצח אותך...

ודבר אחרון והכי חשוב- תתפללי על זה.
כן. ממש ככה.
אצלנו באולפנא היה שלט ענק שממש אהבתי:
"לפני התפילה אני מתפלל שבזמן התפילה אתפלל".
כן, גם על זה צריך להתפלל...
תבקשי מהקב"ה במילים שלך לפני התפילה שיעזור לך להתכוון, שיעזור לך להסיט את כל המחשבות שצצות בזמן של התפילה, שייתן לך כוחות להתמיד בעבודה המדהימה הזו...

אז יקרה, שיהיה המון ב"הצלחה!
ואת מוזמנת בכיף להמשיך ולכתוב לי למייל- לספר איך הולך, לשאול עוד שאלות או סתם להתייעץ- תרגישי חופשי...
מאמינה בך!
נעה.
noale@gmail.com