שאלה
כבוד הרב הי"ו תראה יש לי בעיה קשה מאוד אבל אני אתחיל מההתחלה
"בראשית ברא אלוקים"... חחח סתם מילי דבדיחותא בכל מקרה לפני כ3 וחצי שנים אחי הגדול חזר בתשובה אנחנו באנו ממשפחה מסורתית לייט אבל הוא החליט לחזור בתשובה אני באותו זמן הייתי בכיתה ח'(אני לא אספר את הסיפור האישי שלי מטעמי צניעות) בכל מקרה אני התחלתי ללכת לבית הכנסת בזכותו בהתחלה מנחה ומעריב אח"כ גם ערבית של ערב שבת אח"כ מנחה בשבת אח"כ שחרית ואז שחרית של שבת התחלתי ללמוד יותר ונכון להיום אני לומד בממוצע שעתיים וחצי ביום תורה בקיצור אני ממש התחזקתי והתחתי לבוא לבית הספר עם כיפה וציצית(יש לציין שאני לומד בבית ספר של יהודים רדומים(הרבי מליובביץ ע"ה אמר שאין יהודים חילוניים כי חילוני זה מלשון חול ויהודי הוא קודש)אני ניסתי לעבור לפני הכניסה לתיכון לישיבה תיכונית אבל ההורים שלי התנגדו בחריפות בעקבות המעבר של אחי הגדול לישיבה לירושלים אני עשיתי התבודדיות ביקשתי התחננתי ולבסוף כלום השי"ת ריחם עליי ושם בבית ספר עוד כמה דתיים בכל מקרה אני עדיין אצל ה"רדומים")בהתחלה היה לעג(עד היום אבל ממש פחות) אבל דיי מכבדים אותי אני מסתדר עם הלימודים שמה יפה אבל הבעיה היחידה היא שהוא בית ספר מעורב ותבין כמה קשה לשמור על העניים בבית ספר מעורב בגיל 16 שהיצר בוער כמו תנור זה מה שמפיל אותי כי אני רואה את חברים שלי שגדלים בתורה ולי ממש קשה אני נופל הרבה מאוד בראיה אסורה וזה גרם לי לחזור לפול בברית קודש אחרי כמעט שנה הפסקה הרב ממש קשה לי לשמור על העיניים לא שאני מצדיק את עצמי אלא להפך אבל אני חושב שצריך להיות הבבא סאלי בכדי לשרוד את זה לשמור עיניים ונגיעה בבית ספר מעורב שאפילו המורות שמה הלכות כמו "פרוצות"(סליחה על הביטוי) תראה כבוד הרב זה ממש קשה וכל פעם אני אומר לעצמי הפעם אני לא נופל בראיה מצליח להחזיק 10 דקות במקרה הטוב ואז נופל. קשה לי אני אשמח לקבל תגובה ממך מה אתה חושב עליי או מה אתה מייעץ לי לעשות בעניין זה
נ.ב- יש לך שם ממש טוב
תשובה
שלום וברכה
מכתבך נוגע ללב והמצב בו אתה נמצא אכן הוא מצב לא פשוט, וממש מאתגר.
אנחנו צריכים לומר לעצמנו במצבים כאלה שני דברים: דבר ראשון, להזכיר לנו כל הזמן כי הקב"ה בוחן בני אדם לפי המאמצים שלהם – "לפום צערא אגרא", ולכן לדעת לא להישבר. לדעת כי במקום בו אתה נמצא אכן קשה לעשות את כל הדברים בשלמות, אבל לא אומרים לעצמנו "הכל או לא כלום", אלא ממשיכים להשקיע מאמץ, ורואים בכל הצלחה מסוימת ניצחון גדול, ומכאן ממשיכים הלאה. לא ניתנה התורה למלאכי השרת אלא לבני אדם, ואנחנו אלא שמצווים להתחזק כל הזמן יותר ויותר. בדרך הזו אתה מרגיע את עצמך, ולא רואה את עצמך כל הזמן כחוטא, אלא כמי שמנסה להתחזק ולהתקדם כל הזמן, שמח בהצלחות שלך, וכשלא מצליחים – לא נשבר מהנפילות.
דבר שני הוא לקחת לך כמורה טוב את יוסף הצדיק, שעמד בניסיונות הקשים בבית פוטיפר, ושהיו הרבה יותר קשים מאשר לכל אחד מאתנו. הוא משמש לנו מורה דרך, וכל הזמן אנחנו שואפים לעלות אליו וללמוד ממנו, והדביקות ביוסף הצדיק מאוד מחזקת את היכולת לעמוד בניסיונות.
שמח בעובדה שאתה מתקדם ועושה יותר ויותר את רצון שמיים, ונסה לתקן את מה שאפשר, ואל תישבר ממה שאי אפשר, אלא תתמלא שמחה ואופטימיות שמה שלא הולך היום – ילך מחר, ואם לא מחר את מחרתיים.
כל טוב והרבה שמחה